Home
education - חינוך 



נקודות זינוק אפשריות







צוות פיתוח התכנית
תכנית הלימודים "על כנפי הדמיון המדעי" עוצבה באגף לתכניות לימודים, במסגרת פרויקט הנקרא "אשנב להתבנות", שהוקם ביוזמת עדנה ענבר ופועל בריכוזה.

בהכנת תכנית הלימודים "על כנפי הדמיון המדעי" חברו ביחד יורם אורעד, שבא מהוראת הפיזיקה (והיה החלוץ שבחבורה), רקפת דנאי, שבאה מהוראת הביולוגיה (ותרמה גם מהתנסויותיה עם המורות מזל גבאי, ועם מחנכות בבית הספר "קשת" בריכוזה של בל מיכאל, ועם תלמידי בתי הספר "יהל"ם" במעלות, "מעלה הגליל" במעונה ו"קשת" בכפר ורדים), ועדנה ענבר.

תכנית לימודים זו מתבססת על תפיסת עולם חינוכית רחבה ומקיפה, תפיסת ההתבנוּת ( Hitbanut - לשם הדיוק בהגייה), אשר גובשה במשך שנים רבות על ידי פרופ' משה כספי מביה"ס לחינוך של האוניברסיטה העברית. פרופ' כספי עצמו ליווה את "על כנפי הדמיון המדעי" בייעוץ מדעי מעשיר ומרחיב דעת, יצירתי וקפדני כאחד.

התכנית "על כנפי הדמיון המדעי" היא אחת מארבע תכניות שעוצבו עד כה, בניסיון (לפעמים מוצלח יותר, לפעמים - פחות) לעצב דגמים ליישום עקרונות שונים מתוך הגישה.

אחד מהעקרונות המרכזיים בגישת ההתבנות של פרופ' כספי הוא, שלמידה מתרחשת בכל זמן ובכל מקום. המודל שהוא מציע ללמידה כזאת, מכונה בפיו
"כל עתר" (עתר = עת + אתר). "כל עתר" הוא מקום שיכול להיות מוחשי, במבנה פיזי כלשהו אך הוא יכול להיות גם "מבנה וירטואלי" הממוקם במוחנו בלבד, ברשת האינטרנט, או בכל מקום אחר.
ב"כל עתר" יש חללים, חדרים, חדרונים, מרפסות, מעברים וכו', שהכניסה אליהם מאפשרת לנו לפעול במרחבים בעלי אופי מסוים, כגון: מרחב אישי לעומת מרחב חברתי; מרחב דמיון לעומת עשייה בפועל, מרחב אִלתור לעומת תכנון, "תבונה טהורה" לעומת "אינטליגנציה רגשית", ועוד.

כדאי מאוד לקרוא על כך בספרו של מ.כספי, גישות המעבר להתחנכות יוצרת (מה"י), ירושלים: אקדמון, האוניברסיטה העברית וביה"ס לחינוך, 1985.
כדאי, לנסות להסתכל פנימה, ל"חלל המלא בחומר האפור" שלנו, ולבחון באילו 'חדרים' החשיבה והתחושות שלנו שוהים כאשר אנו שרויים באתר "הדמיון המדעי".

"על כנפי הדמיון המדעי" היא ניסיון להתבונן על חוקים ותופעות מדעיות, טכנולוגיות, חברתיות ועוד, מנקודות זינוק דמיוניות או עתידניות. נקודת זינוק יכולה להיות שאלה, בעיה או כותרת של נושא, שממנה ייצאו התלמידים כדי לעסוק בנושא ולפתחו. התלמידים מתארים ב"על כנפי הדמיון המדעי" סיטואציות דמיוניות שונות תוך התחשבות בחוקים ובתופעות מדעיות.
תוך כדי פעילות הם מפתחים יצירתיות, חשיבה, רגשות וגם לומדים מדע ועבודה בסביבה מתוקשבת. ההתבוננות על העולם משתנה ממבט של "הכל מובן מאליו" למבט של "פליאה וקסם".

"על כנפי הדמיון המדעי" פתוחה, ומאפשרת למורים ולתלמידים להיות שותפים פעילים בעיצובה. הם הקובעים את התכנים, הם המחליטים מה להעריך וכיצד להעריך, הם תורמים ל"על כנפי הדמיון המדעי" רעיונות חדשים, והם הקובעים את גיל הלומדים ואת משך הזמן שיוקדש ללמידה. אלה, בניגוד לתכניות הלימודים המקובלות, שבהן התכנים וההישגים הצפויים מן התלמידים ברורים למדי.
מבחינה זאת, יש כאן כוונה להרחיב את קהילת המתכננים, ובהדרגה - לצמצם, לטשטש או לבטל את ההבדל בין מתכננים, לבין מבצעים ומעריכים.
במסגרת תפיסה זו, תפקידם של אנשי האגף לתכניות לימודים (שבתכנית שלנו הם יורם ורקפת), לשמש כ"אתר שילוח" של רעיונות, לעודד את החשיבה היצירתית- תכנונית של המורים, לקשר בין המורים השותפים לתכנית, לסייע בפיתוח כיוונים חדשים ומחשבות חדשות.

באתר מתנהלת השתלמות מורים הנקראת "מורים פורשׁים כנפיים". מטרת ההשתלמות היא להטמיע את התכנית ואת השימוש בה, בקרב מורים ובעקבותיהם בקרב תלמידים ברחבי הארץ.

עוד על התכנית ניתן לקרוא בתיאור המלא של התכנית בהמשך.



מבוא למורה
איך היו נראים העולם וחיינו בו ללא חיכוך? איך היה העולם נראה אילו כל בני האדם היו שקופים? מה היה קורה אילו גרם שמים היה מאיים לפגוע בכדור הארץ ולהשמידו? איך היו נראים החיים על כוכב לכת בעל כוח משיכה מועט? איך ייראו בעתיד התיישבויות אנושיות בחלל החיצון ואיך הן ישפיעו על החברה והפרט? איך ייראה הבית בעתיד?
אלו הן כמה נקודות זינוק מתוך מבחר רב בתכנית שלהלן. נקודת זינוק היא שאלה, בעיה, סוגיה לדיון וכו' מהיבט דמיוני, שממנה יצאו התלמידים לקראת העיסוק בנושא ופיתוחו.
התכנית המוצגת כאן היא ניסיון להתבונן בחוקים ובתופעות מדעיות, טכנולוגיות, חברתיות ועוד מנקודות זינוק שחלקן לא רק דמיוניות אלא עתידניות. בתכנית יציירו להם התלמידים סיטואציות דמיוניות שונות תוך התחשבות בתופעות ובחוקים מדעיים.
בניגוד לתפיסה רווחת שלפיה המדע והטכנולוגיה אין להם ולא כלום עם הדמיון, למעשה הדמיון הוא חלק חיוני והכרחי בקידומם של המדע והטכנולוגיה והוא מלווה אותם לכל אורך ההיסטוריה. המדע עוקב אחרי תופעות הטבע ומעניק להן פרשנות. לפרשנות זו דרוש דמיון.
לדוגמה, מזה אלפי שנים עוקב האדם אחרי תנועת כוכבי הלכת בשמים. ביוון העתיקה פירשו תנועה זו כך: הארץ נמצאת במרכז, וסביבה חגים כוכבי הלכת והשמש. במאה השש-עשרה העלה ניקולאס קופרניקוס תאוריה חדשה שהציבה דווקא את השמש במרכז. על פי תאוריה זו, שכמובן כבר הוכחה נכונותה, כל כוכבי הלכת מקיפים את השמש, כולל כדור הארץ. אלה הן שתי פרשנויות שונות בתכלית, ואף מנוגדות זו לזו, המתבססות על אותה תנועה עצמה של כוכבי השמים, כפי שהיא נראית לעינינו. פרשנויות אלה מצריכות דמיון.
הטכנולוגיה עושה שימוש בחוקים מדעיים שהתגלו ובתופעות טבע שונות לפיתוח מכשירים, כלים ושיטות, העונים על קשת רחבה ומגוונת של צרכים.
נחוץ דמיון כדי לתכנן את המכשירים, הכלים והשיטות. באותם חוקים ובאותן תופעות ניתן להשתמש בדרכים מגוונות מאוד ושונות זו מזו ולצרכים שונים. לדוגמה, כאשר מציתים גז הוא מפיץ סביבו חום. תופעה זו נוצלה לפיתוח כיריים המיועדות לבישול. אותה תופעה עצמה נוצלה גם להסקת דירות בחורף.
כמו כן ניתן להשתמש בחוקים שונים ובתופעות שונות לסיפוקו של אותו צורך עצמו. למשל, כדור פורח, מטוס, וטיל הן שלוש שיטות להתרוממות כלפי מעלה, אך הן מבוססות על עקרונות שונים. התרוממותו של כדור פורח מתבססת על התופעה הבאה: גז שצפיפותו קטנה מזו של האוויר הסובב אותו עולה כלפי מעלה. ממלאים כדור פורח בגז כזה, והוא מתרומם באוויר.
התרוממותו של מטוס, לעומת זאת, מתבססת על עיקרון שונה - כוח כלפי מעלה, הפועל על משטח הנע כלפי האוויר. כאשר המטוס נע על המסלול, נוצרת תנועה יחסית של האוויר כלפי כנפיו. תנועה זו גורמת להפעלת כוח על כנפיו כלפי מעלה, וכוח זה הוא שגורם להתרוממותו באוויר. ואשר להתרוממותו של טיל - זו מתבססת על עיקרון השונה מהותית משני העקרונות הקודמים:
כאשר נפלט חומר מגוף מסוים, פועל על גוף זה כוח המנוגד לכיוון היציאה של
החומר. טיל פולט סילון של חומר במהירות גבוהה מאוד. כתוצאה מכך הוא נע בכיוון הנגדי לפליטת הסילון.
הפעלת הדמיון בנושאי מדע וטכנולוגיה בא לידי ביטוי גם בספרות המדע הבדיוני. ז'ול ורן, שחי במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, תיאר בספריו מכשירים, מכונות שונות ואפשרויות שונות, דמיוניות לזמנו, שחלק מהם נוצרו לבסוף הלכה למעשה שנים רבות מאוחר יותר. דוגמאות למכשירים ומכונות כאלה שחזה ז'ול ורן: הצוללת, הטיסה לירח, התאורה החשמלית, הפקס. גם ארתור קלארק ואייזק אסימוב, סופרי מדע בדיוני בני המאה העשרים, חזו התפתחויות עתידניות ביצירותיהם. אסימוב חזה, למשל את התפתחות הרובוטיזציה. אף כי הרובוטים לא קרמו עור וגידים באופן שבו תיאר אותם, למרות זאת, תיאורם ופעולותיהם התבססו על עקרונות מדעיים וטכנולוגיים. הסיבה לכך שתחזיותיו ברובוטיקה לא התגשמו כפי שחזה אותם הייתה אולי חברתית ולא מדעית-טכנולוגית. מכל מקום, אסימוב תיאר רובוטים דמיוניים, אך אפשריים מבחינה מדעית טכנולוגית, שבהחלט ניתן היה לממשם עם התפתחותה של טכנולוגיה מתאימה, טכנולוגיה שיסודותיה הם במדע ובהיגיון.
ארתור קלארק תיאר טיסות לכוכבים רחוקים מאוד וכן החייאה מושעית של נוסעי חלל במהלך מסעי חלל. החייאה מושעית היא שיטה, דמיונית לעת עתה, של האטה קיצונית בתהליכי החיים, המונעת כמעט לחלוטין את הזדקנותו של האדם בתקופה שבה היא מופעלת עליו. תחזיותיו אלה של ארתור קלארק לא התגשמו עדיין אך הן מתבססות על עקרונות מדעיים וטכנולוגיים. בסיפוריו הציג ארתור קלארק גם טיסת חלל באמצעות מפרשיות חלל. מפרשיות חלל הן חלליות הנעזרות להנעתן בחלל בקרינת השמש הפוגעת במפרשים ענקיים שהן פורשות. גם מפרשיות חלל אלה, אף כי לעת עתה הן משתייכות רק לתחום הדמיון, הן בגדר האפשר מבחינה מדעית-טכנולוגית, וכיום אף דנים ברצינות באפשרות לבנות מפרשיות כדי לנוע בחלל. לוויין התקשורת אף הוא אחד מחזונותיו של ארתור קלארק. ארתור קלארק חשב על לוויינים מלאכותיים, שיקיפו את כדור הארץ וישמשו לתקשורת, שנים לפני ששוגרו לחלל לוויינים מלאכותיים. כידוע, חזונו הפך למציאות כבר לפני שנים רבות. לווייני תקשורת הם כיום תופעה נפוצה ביותר, חיונית ביותר בחיים המודרניים. הם משמשים להעברת שידורי טלוויזיה, שיחות טלפון ועוד. הם כה חיוניים, עד שקשה לתאר את חיינו כיום בלעדיהם.
הדמיון, אם כן, לא רק שהוא קיים במדע ובטכנולוגיה, אלא הוא חיוני ביותר עבורם. אחת ממטרות התכנית "על כנפי הדמיון המדעי" היא לעורר את דמיונם של התלמידים בכיוון המדע והטכנולוגיה הן לשם התענוג והסיפוק שבדבר, הן על מנת לחבב עליהם יותר את התכנים המדעיים והטכנולוגיים ולהופכם לחוויה משמעותית עבורם, והן כדי לפתח יכולות של דמיון מדעי וטכנולוגי שחשיבותן לחברה לא תסולא בפז.
האצה כזו של דמיון מדעי טכנולוגי ופיתוח יכולות של דמיון מדעי חשובים במיוחד בחברה של ימינו המשתנה במהירות, וחשיבותם תגדל פי כמה בעתיד.




מטרות
פיתוח הדמיון
לשם מה?
כדי ליהנות הן מעצם הדמיון המפותח יותר והן מעצם תהליך פיתוחו של הדמיון.
כדי להבין סיטואציות שונות בחיים באמצעות שימוש בדמיון.
כדי לפתור בעיות.
כדי להגיע לתגליות ורעיונות חדשים.


פיתוח יכולת התמודדות במצבים של אי-ודאות
לשם מה?
לשם עצם התענוג שבהתמודדות עם אתגר הנוגע מצבים לא-ודאיים.
כדי להתמודד עם מצבים במציאות שנתוניה אינם ברורים ומוגדרים.


בחינתן של תופעות בדרך של פליאה, סקרנות וחקרנות
את העולם שמסביבנו אנחנו נוהגים לקבל בדרך כלל כמובן מאליו. קיומם של השמים והקרקע, המים והמזון שאנו מכניסים לגופנו והאוויר שאנו נושמים, כה ברורים מאליהם, עד שאנו מוותרים על המחשבה אודותיהם ועל הקסם שבעצם היותם. אולם לא רק הממשויות הטבעיות הללו נראות לנו מובנות מאליהן, גם פרי יצירתנו - המכשירים, הבניינים, הכבישים ועוד.
לשם מה?
כדי לחוות שוב את הקסם, הפליאה, הייחוד, החיוניות והיופי של העולם.
כדי לקדם את החשיבה המדעית והטכנולוגית. שבירת התפיסה האוטומטית של הדברים ובחינתם שוב מנקודת מוצא של פליאה, סקרנות וחקרנות עשויות להוביל לתגליות חדשות ולהמצאות ושכלולים חדשים.


פיתוח הפן הרגשי כדי לדמיין כיצד מרגישים במצבים דמיוניים שונים
לשם מה?
כדי להעמיק את הבנת רגשותיהם של בני אדם במצבים מגוונים.
כדי לאפשר לתלמידים לחוות ולהבין באופן רחב יותר את רגשותיהם שלהם.
כדי לתת מענה לסקרנות התלמידים על אודות חוויות רגשיות אפשריות בסיטואציות שונות מן המקובל.
כדי לשער כיצד התפתחויות מדעיות, טכנולוגיות וחברתיות שונות ישפיעו על רגשותינו כלפיה, כדי לחזות בעיות רגשיות שייווצרו כתוצאה מהתפתחויות כאלה ולסייע בפתרונן.


לימוד והבנה של תופעות וחוקים (מדעיים, טכנולוגיים, כלכליים, חברתיים ועוד)
לשם מה?
כדי להשביע סקרנות קיימת לגבי המציאות שסביבנו ולפתח סקרנות זו.


פיתוח היכולת לבניית חזון
שימוש בדמיון כשברקע קיימים חוקים ואילוצים מדעיים, טכנולוגיים ואחרים המהווים מגבלות, הוא אחד מעיקריו של החזון, שהוא ראייה רחוקת טווח ודמיונית אך מתחשבת באילוצים. התכנית תספק שימוש כזה.




אוכלוסיית היעד
התכנית מיועדת בעיקר לתלמידי כיתות ה'-ח'.
עם זאת, ניתן בהחלט להשתמש בה גם בכיתות גבוהות יותר או נמוכות יותר בהתאם לנקודות הזינוק ועל ידי התאמתה של נקודת הזינוק לגיל. לדוגמה: את נקודת הזינוק "איך היו נראים העולם וחיינו בו ללא חיכוך" ניתן להתאים גם לכיתות י' ומעלה. התאמת הנושא לגילים אלה תיעשה תוך הסתמכות על הרקע הפיזיקלי של התלמידים בנושא החיכוך ועל יכולתם לנתח ולעבד תוך הסתייעות בידע מתמטי.
דוגמה נוספת היא שימוש בנקודת הזינוק "איך תיראה מושבת חלל מלאכותית המקיפה את כדור הארץ?". נקודת זינוק זו אפשר ללמד בכיתות גבוהות שבהן כבר נלמדו די מושגים פיזיקליים לחישוב מרכיבים הנוגעים למושבת החלל.
מרכיב כזה יהיה, למשל, חישוב כוח משיכה הנוצר על פני הדפנות הפנימיים של מושבת חלל מלאכותית המסתובבת סביב צירה. חישוב זה מצריך ידע מתמטי ופיזיקלי שאיננו נחלתן של כיתות נמוכות יותר. מרכיב אחר יהיה, למשל, חישוב זמן ההקפה של מושבת חלל מלאכותית הנמצאת במסלול מסוים מסביב לכדור הארץ.




שימוש בתכנית בסיטואציות בית ספריות שונות
להלן רשימת אפשרויות לשילוב התכנית בסיטואציות בית ספריות שונות:
שימוש בתכנית כפעילות העשרה עצמאית לחלוטין ללא תלות במסגרות הבית ספריות הקיימות.
(1
שילוב התכנית בשיעורי מדעי הטבע והטכנולוגיה (כגון ביולוגיה ופיזיקה).
רצוי לשלב נקודת זינוק הרלוונטית לנושא הלימוד ולהתאים את הפעלת התכנית לשלב בלימוד הנושא שבו מצויים התלמידים. לדוגמה: את נקודת הזינוק המעלה את השאלה "מה היה קורה אילו חפצים מוכרים לנו היו בנויים מחומרים בלתי מקובלים" ניתן לשלב בלימוד הנושא "חומרים" בסעיף העוסק בתכונות של חומרים.
(2
שילוב התכנית בשיעורי חשבון ומתמטיקה. לדוגמה: בשלב שבו לומדים על מערכת צירים דו-ממדית ועל הצגת צורות ונקודות בה, ניתן לשלב את נקודת הזינוק הדנה בשאלה "כיצד היינו רואים ומתפקדים רק במישור".
(3
שימוש בתכנית מיוחדת במסגרות בית ספריות גדולות כמו מסגרת שכבתית או אפילו כלל בית ספרית.
(4
שימוש בתכנית לדיון בסוגיות שנויות במחלוקת כגון שכפול גנטי, שימוש בדלק גרעיני, הארכת תוחלת החיים. אפשר להפעיל את התכנית כגירוי לפני פתיחת הדיון, או במהלך הדיון.
(5
שימוש בתכנית בשיתוף עם בתי ספר אחרים או גורמים חיצוניים אחרים.
שימוש כזה יוכל להתבצע באמצעות רשת האינטרנט. ניתן לארגן קבוצות שונות סביב נושא משותף, או קבוצות שונות סביב נושאים שונים, לפי בחירתן.
(6




נקודות זינוק אפשריות
להלן מבחר של נקודות זינוק לפיתוח הדמיון. הצגתן בפני התלמידים עשויה לעורר אותם להעלות שאלות רבות ומגוונות - תהליך רצוי בפני עצמו. נקודות הזינוק ממוינות לפי הקטגוריות הבאות: חיים, תקשורת, חלל, גדול וקטן, קרינות, כוח משיכה, שונות.


גדול וקטן
איך היה העולם נראה לנו אילו חיינו הרבה יותר מתקופת החיים הרגילה (למשל פי ‏5, פי ‏10, פי ‏100)?
איך היה העולם נראה לנו אילו חיינו הרבה פחות מתקופת החיים הרגילה (למשל פי ‏10, פי ‏100, פי ‏1000)?
איך היה העולם נראה לנו ואיך היינו מתפקדים בו אילו היינו הרבה יותר קטנים?
איך היה העולם נראה לנו ואיך היינו מתפקדים בו אילו היינו הרבה יותר גדולים?
מה היינו יכולים לעשות עם מכונות, כלים ומכשירים קטנים מאוד, כגון מנועים חשמליים זעירים שגודלם קטן ממיקרון, רובוטים זעירים? תחום טכנולוגי העוסק במתקנים זעירים כאלה נמצא כיום בתחילת דרכו, והוא נקרא "ננוטכנולוגיה".


חיים
מה היה קורה אילו היינו נולדים זקנים, ומאותו הרגע נעשים צעירים יותר ויותר?
מה היה קורה אילו חיינו לנצח? למשל - איך היינו מרגישים ביחס לחיים, לעולם; מה היה טיב היחסים עם הסובבים אותנו; איך היינו מתמודדים עם אוכלוסיה גדולה וגדלה כתוצאה מאי-תמותה; איך מספרם העצום של בעלי הגילים הגבוהים היה משפיע על העולם, על מטרותיו, על תפקודיו.
איך היו נראים חיינו אילו היינו ניזונים מאור?


חלל
מה היה קורה אילו גוף מן החלל היה מאיים לפגוע בכדור הארץ ולהשמידו?
כיצד ייראו טיסות החלל בעתיד?
איך תיראה מושבת חלל מלאכותית המקיפה את כדור הארץ?
איך תיראה מושבת חלל באחד מכוכבי הלכת או באחד מן הירחים של כוכבי הלכת?
איך תיראה בעתיד מפת ההתיישבויות האנושיות בחלל החיצון? איך ההתיישבויות יצרו קשר בינן לבין עצמן ובינן לבין כדור הארץ? איך תיראה התחבורה בינן לבין עצמן ובינן לבין כדור הארץ? איך הן ישפיעו על החברה והפרט בעתיד?
איך ייראה מסע חלל בתוך מערכת השמש שלנו, שבו אנו מטיילים בין כוכבי הלכת, האסטרואידים והירחים?
איך ייראו חייהם של אנשים העושים את דרכם בעתיד הרחוק בתוך ספינת חלל במסע הנמשך מאות שנים?


כוח משיכה
איך היה נראה העולם אם במקום להימשך לגרמי שמים היו הגופים נדחים מהם?
איך היו נראים חיינו לו גרנו על כוכב לכת בעל כוח משיכה קטן?


קרינות
איך היה נראים העולם וחיינו בו אילו אנשים היו שקופים?
מה היה קורה אילו האור היה נע לאט יותר?
מה היה קורה אילו האור היה נע מהר יותר?
מה היה קורה אילו האור לא היה נע בקו ישר?


תקשורת
כיצד ייראו מכשירי תקשורת שונים בעתיד?
איך תיראה התקשורת הטלוויזיונית אם היא תהיה תלת-ממדית ונוכל לבחור לנו את נקודת הזינוק הנוחה לצפייה?
איך ייראה עולמנו כאשר ניתן יהיה לשדר רגשות?


שונות
מה היה קורה אילו חפצים מוכרים לנו היו בנויים מחומרים בלתי מקובלים, כגון שולחן עשוי מקרח, רדיו בנוי מאבן, בגדים עשויים מנייר או ממתכת דקיקה. (אפשר להציג לתלמידים חפצים מקובלים ולבקש שיציעו חומרים בלתי שגרתיים לבנייתם. אחר כך יתבקשו התלמידים למנות את היתרונות והחסרונות של החומרים הללו).
מה היה קורה אילו השמש כבתה? או: מה יקרה כאשר השמש תכבה בעוד מיליארדי שנים?
מה היה קורה אילו נולדה שמש חדשה?
מה היה קורה לעולם אילו האטמוספרה שלו הייתה נעלמת?
מה היה קורה לעולם אילו הנפט והפחם היו נגמרים? או: מה יקרה כאשר ייגמרו?
איך היו נראים העולם וחיינו בו ללא חיכוך?
איך העולם שלנו נראה לחוצנים (חייזרים) בעלי חושים שונים משלנו?
איך היו מרגישים ומתפקדים אנשים מן העבר אילו חיו בתקופתנו?
כיצד ייראה הבית בעתיד?
כיצד ייראו כלי התחבורה בעתיד?
כיצד ייראו בגדי העתיד?
כיצד היינו מתפקדים ומרגישים בסיטואציה עתידנית כלשהי אילו הקפיצו אותנו אליה מן ההווה בבת אחת?
איך העולם היה נראה אילו היינו רואים ומתפקדים בו רק במישור (דו-ממד) ולא במרחב (תלת-ממד)?
איך ייראה עולמנו כאשר ניתן יהיה להקליט חלומות?





תהליך העבודה
רצוי שהתלמידים יעבדו בקבוצות, אם כי ניתן לעבוד גם ביחידים. אפשרות אחת היא לנהל את העבודה סביב נקודת זינוק המשותפת לכל הקבוצות.
אפשרות שנייה היא שבכל קבוצה תתנהל העבודה סביב נקודת זינוק מיוחדת.
התלמידים יוכלו לעבוד עם נקודות זינוק מעובדות או בלתי מעובדות. נקודת זינוק מעובדת היא כזו שפותחה לפעילות מפורטת. היא כוללת הוראות, הנחיות והצעות וכן מאגר מידע רלוונטי לפעילות. במה שנוגע לנקודות זינוק בלתי מעובדות - אפשר לעבוד על פי תהליך העבודה הכללי המוצע להלן; כך גם לגבי פעילויות מעובדות - או על פי הפעילות המעובדת עצמה, או על פי תהליך העבודה הכללי המוצע שלהלן.
בחירת נקודת הזינוק

להלן שלוש אפשרויות בחירה:
המורה בוחר את נקודת הזינוק לבד, מציג אותה ומפעיל אותה בקרב התלמידים.
התלמידים בוחרים את נקודת הזינוק במסגרת כיתתית כוללת, בהנחיית המורה או בלעדיו. דנים בנקודות זינוק שונות ומחליטים על נקודת זינוק אחת, המשותפת לכל הכיתה. ניתן לצמצם את אפשרויות הבחירה על ידי כך שהמורה יציג מספר מוגבל של נקודות לדיון.
כל קבוצה בוחרת את נקודת הזינוק שלה. לאחר החלוקה לקבוצות, תדון כל קבוצה במספר נקודות זינוק ותבחר אחת מהן. גם במקרה זה יוכל המורה להתערב על ידי העמדת מספר מוגבל של נקודות זינוק לדיון.
כך אחרת, רצוי לא להציג שפע של נקודות זינוק אפשריות כדי לא לסרבל את תהליך הבחירה של נקודות הזינוק.

(1
הסיטואציה הדמיונית

הקבוצה עוסקת בסיטואציה הדמיונית על פי המרכיבים הבאים:
תיאור המציאות הדמיונית: הקבוצה מדמיינת את המציאות מנקודת הזינוק הנבחרת בכיוון שהיא חפצה בו. אפשר גם לעסוק לאו דווקא בכיוון מסוים, אלא בדברים השונים זה מזה, שאינם קשורים בהכרח האחד לשני.
בניית המציאות תכלול תיאור קטע מסוים של המציאות הדמיונית, הרפתקה, התנסות דמיונית כלשהי אחרת בתוך הסיטואציה הדמיונית, העלאת דילמה אפשרית וכדומה. לצורך עבודתה תוכל הקבוצה לרשום לעצמה שאלות מכוונות - לבניית המציאות הדמיונית בכיוון שנבחר (או בתיאור חסר הכיוון, אם היא בוחרת בכך). לדוגמה: אם מדובר בנקודת זינוק של כוכב לכת בעל כוח משיכה קטן ונבחר כיוון העוסק במבנים ומגורים בכוכב הלכת - יוכלו התלמידים לרשום שאלות כגון: איך ייראו הבניינים? ממה ייבנו? אם ייבחר כיוון של תיאור פארק שעשועים בנקודת זינוק זו, יוכלו לשאול כיצד ייראו מתקני שעשועים שונים.
המורה יוכל, על פי שיקוליו, לאפשר לתלמידים לעיין באוסף מוכן של שאלות מכוונות או בחלק ממנו.
בעבודתה בתיאור המציאות הדמיונית, תסתייע הקבוצה במאגר מידע שיעמוד לרשותה. דוגמה להסתייעות כזו: דנים במציאות של מושבת חלל עתידנית ורוצים לדעת כיצד לאפשר שם כוח משיכה מלאכותי. מעיינים במאגר המידע ומקבלים על כך אינפורמציה.
גם ניתן לקרוא את כל פריטי מאגר המידע הרלוונטי או את חלקם לפני התחלת תיאור המציאות. ניתן גם לחלק את עבודת הקריאה במאגר בין חברי הקבוצה.
בחינה וביקורת: הקבוצה בוחנת ומבקרת את תיאור המציאות שטוותה תוך דיון קבוצתי והסתייעות במאגר המידע העומד לרשותה.
העלאת בעיות: הקבוצה מעלה בעיות העלולות להיווצר במציאות של נקודת הזינוק.
לדוגמה: אם נקודת הזינוק היא קיומו של כוח משיכה נמוך מאוד, אחת הבעיות העלולות להתעורר היא שניתקל בתקרת החדר כאשר נקפוץ, או שתנועה בלתי זהירה כלשהי תדחף אותנו כלפי מעלה.
הצעת פתרונות לבעיות: הקבוצה מנסה להציע פתרונות לבעיות.
לדוגמה:
אם מדובר בגרם שמימי גדול העתיד לפגוע בכדור הארץ, יועלו אפשרויות שונות להצלת כדור הארץ; אם מדובר באטמוספרה שנעלמת, יועלו הצעות לתפקוד במצב כזה.
הפעלה רגשית: חברי הקבוצה ינסו לדמיין כיצד יגיבו רגשית בסיטואציות שונות הנוגעות לנקודת הזינוק הנבחרת כגון:
ממה הייתי מתלהב?
מה היה משמח אותי?
מה היה מרגש אותי?
מה היה מעציב אותי?
מה היה מדבר אל לבי?
ממה הייתי חושש?
באיזה אופן הייתי רוצה לבטא את רגשותי?
אילו דברים היה מתחשק לי לעשות?

איתור נושאים מעניינות ללימוד בהמשך: תוך כדי העבודה רושמים התלמידים לעצמם שאלות שאינן קשורות ישירות לתיאור המציאות הדמיונית, אך הם מעוניינים ללמוד עליהן בהמשך. לדוגמה: אם עסקו בנקודת זינוק הדנה בכוח המשיכה, ייתכן שיעניין אותם לדעת במה תלוי כוח המשיכה. בהמשך יחזרו אל השאלות ויחפשו להן תשובות.
ניתן לתאר את המציאות הדמיונית בדרכים שונות: סיפור, תיאור טקסטואלי לא סיפורי, דגם, ציור, רישום, פלקט, הצגת תאטרון קצרה, מצגת, אתר אינטרנט.

(2
לימוד הנושאים המעניינים שעלו בעת תיאור המציאות הדמיונית

זהו שלב החיפוש וההעמקה בנושאים שעלו בשלב ‏2 (הסיטואציה הדמיונית) אגב תיאור המציאות הדמיונית; נושאים אלה אינם קשורים דווקא ישירות לתיאור המציאות. לדוגמה: נניח שמתקיימת פעילות על נקודת הזינוק "מה היה קורה אילו נולדה שמש חדשה?". התלמידים עשויים להתעניין בשאלות כמו: כיצד השמש פולטת את קרינתה? מה גודלה, מסתה וגילה של השמש? הם מחפשים במאגר חומר בנושאים אלה ולומדים עליהם.

(3
תוצר סיכום:

תוצר המסכם את העבודה. המוצר יכול להיות פלקט, דגם, מצגת, רישום, סיפור, תיאור טקסטואלי לא סיפורי ועוד. התוצר יכלול סיטואטציות דמיוניות עיקריות שנידונו בקבוצה הנוגעות לנקודת הזינוק, בעיות עיקריות שנידונו והתשובות שהוצעו להן. כמו כן יכלול הפעלות רגשיות שהתקיימו בקבוצה. התוצר גם יכלול נקודות מעניינות שבהן נתקלו התלמידים תוך כדי העבודה, ומה למדו עליהן.
ניתן לתאר את תהליך העבודה באופן הבא:



בעת הדיון יכולה הקבוצה להוסיף נקודות זינוק חדשות משלה למאגר נקודות הזינוק, שנבעו מן הדיון. בנקודות הזינוק החדשות ניתן לדון מאוחר יותר, בסבב לימוד אחר. לדוגמה: אם מדובר על מושבת חלל עתידנית מסביב לכדור הארץ, עשוי להיערך דיון על המצאת חומרי בנייה קלים במיוחד לנשיאה.
כתוצאה מכך עשויה לצוץ נקודת הזינוק הבאה: איך ייראו חיינו עם חומרים קלים מאוד ועם הכלים והמכשירים שייבנו מהם.
(4