בית הספר היסודי
  בית הספר היסודי והעל יסודי
  בית הספר העל יסודי
  education - חינוך
לאתר המטה ליישום דוחות שנהר וקרמניצר


 
 
  כיתות א - י"ב

מקצועות

מטרות בתכניות הלימודים

בית הספר היסודי

חינוך לשוני

ממ' וממ"ד
התלמיד יפתח את לשונו כאמצעי ליצירת קשרים תקינים עם הזולת .
התלמיד יפתח את לשונו ככלי המבטא אחריות, רגישות וכנות ביחסים שבין אדם לחברו.
התלמיד ידע לקיים תקשורת מתוך הסתגלות גמישה לתגובות המאזין ומתוך התחשבות ברגשותיו.
התלמיד יתייחס בכבוד לדובר.
התלמיד יגלה בהאזנתו ובתגובותיו הבנה לנקודות הראות של הדובר ולצרכיו .
לטפח באופן מדורג הישגי תקינות בלשון תוך הנחה שתקינות לשונית חשובה הן כערך תרבותי והן כסיוע לתקשורת טובה
מטרה בטיפוח האזנה והדיבור: סובלנות וכבוד לדובר

ציור ואמנות

ממ' וממ"ד
פיתוח היכולת להבין ביטויים אמנותיים של התרבויות השונות.

חגי ישראל

ממ' וממ"ד

חינוך לסובלנות ולכבוד כלפי מנהגי חג שונים וכלפי מסורות שונות של עם ישראל.
עידוד התייחסות מכבדת כלפי מי שמקיים מצוות.

מולדת, חברה ואזרחות

כל המגזרים
כיתות ב - ד:
יהיו מודעים לעובדה שהחברה בישראל מורכבת מקבוצות (על בסיס דתי, לאומי, עדתי, אידיאולוגי ומעמדי), ולכל אחת מהן יש מורשת תרבותית ייחודית(מנהגים, מסורות ואמונות), והפרטים המשתייכים לקבוצה מזדהים עם ערכיה ומחויבים לחוקי מדינת ישראל.
יטפחו יחס של כבוד, הערכה וסובלנות כלפי בני אדם באשר הם וכלפי חברות, תרבויות ודעות שונות מאלו שלהם.
יזהו קווי דמיון בין הקבוצות החברתיות, ויבינו שהם יכולים להוות בסיס למכנה המשותף של החברה בישראל תוך שמירה על הייחודיות.
פיתוח יכולת שיפוט ערכית ומוסרית על פי השקפות עולם שונות ביחס לבעיות שנויות במחלוקת, כגון גידול אוכלוסין, פיתוח הסביבה ושמירתה... וקדושת החיים.
ואכפתיות כלפי בעיות וצרכים ייחודיים של פרטים בחברה.
יהיו ערים להיבטים שונים (כגון: אירועים, תופעות, בעיות ודילמות, אורחות חיים ודעות) של החברה ושל הסביבה שבה הם חיים. יתייחסו אליהם באופן מעריך וביקורתי וירצו לתרום לשיפורם, תוך תחושת שייכות ומעורבות.

מדע וטכנולוגיה

כל המגזרים


פיתוח יכולת שיפוט ערכית ומוסרית על פי השקפות עולם שונות ביחס לבעיות שנויות במחלוקת, כגון גידול אוכלוסין, פיתוח הסביבה ושמירתה... וקדושת החיים.
בית הספר היסודי והעל יסודי

חינוך לבריאות

כל המגזרים


הכרת השונות בין בני אדם וקבלתה, גם אצל העצמי וגם אצל הזולת
פיתוח תפיסת בריאות אישית, יחסית, המתאימה לכל אדם, על פי יכולתו ואילוציו

בטיחות בדרכים

כל המגזרים
התלמידים יכבדו את הזכויות של הזולת בדרך, יתנהגו בסבלנות ובסובלנות כלפי השונות והמגבלות של משתמשי הדרך האחרים ויכבדו את ההבדלים בין בני האדם בעמדות, באמונות וביכולת, כפי שהם מתבטאים בהתנהגותם בדרך.

מקרא

ממ"ד
ישתדל להגיע ליראת ה', לאהבתו ולאהבת ישראל והבריות. ... כאשר יובאו שני פירושים... אין להסתפק בשאלה מה דעתו של א ומה דעתו של ב', אלא יש להבין את נקודת המחלוקת שביניהם. יש לשאול: מה ראה השני שלא קבל את דעת קודמו מה טעמו ונימוקו של כל אחד...

מקרא

ממ'
טיפוח היכולת להתמודד עם דעות שונות וערכים שונים ומשתנים במקרא כחלק מהשתנות העיתים ומהאופי האנו.
להשוות את החברה המקראית ומרכיבי תרבותה לסביבתה, כדי לעמוד על הצד השווה שביניהם, על השונה והמייחד את עם ישראל.
יצירת מודעות לאופיו של המקרא כמייצג מגוון של אמונות ודעות והכרתן במורשת ישראל.

היסטוריה

ממ"ד
כיתות ו - ט:
טיפוח הבנה וסובלנות כלפי רגשות, מסורות ודרכי חיים של אנשים ועמים אחרים.
הערכת אנשים על פי מעשיהם, ולא על פי השתייכותם הקבוצתית (גזע, אומה, מעמד, כנסייה, וכו').
טיפוח ההכרה כי הבנת ההיסטוריה מבוססת על ההנחה כי קיים דמיון משותף בין בני האדם באשר הם, לצד השונות שבניהם.
טיפוח ההכרה, כי קיימות נקודות ראות שונות שאפשר לקבלן גם לגבי בעיות לאומיות.
עמידה על סכנותיהם של האלימות ושל חוסר הסובלנות ביחסים שבין בני-אדם ובין חברות בעבר ובהווה.

היסטוריה

ממ'
כיתות ו - ט:
טיפוח ההכרה כי הבנת ההיסטוריה מבוססת על ההנחה כי קיימת דמיות בסיסית בין בני האדם בכל הדורות.
הערכת אנשים על פי מעשיהם ולא על פי השתייכותם הקבוצתית (גזע, אומה, מעמד, כנסייה וכיו"ב).
טיפוח היכולת להבין את עמדתו של השונה מנקודת מבטו הוא.
טיפוח ההכרה כי קיימות נקודות ראות שונות (ולא אחת בלבד), שאפשר לקבלן גם לגבי בעיות לאומיות.
עמידה על סכנותיהן של האלימות ושל חוסר הסובלנות ביחסים שבין בני אדם ובין חברות בעבר ובהווה

גאוגרפיה

כל המגזרים

כיתות ו - ט:
פיתוח סובלנות, כבוד והערכה למגוון התרבויות האנושיות ולביטוין הייחודי ברמות הגיאוגרפיות השונות: המקומית, הלאומית, החבלית והעולמית.
בית הספר העל יסודי

ספרות

ממ'
חט"ב:
פיתוח יכולת להבין ולשפוט עמדות המשוקעות ביצירה בנושאים חברתיים, לאומיים וכלל אנושיים, תוך התייחסות להקשר התקופתי של היצירה ולמציאות העכשווית כאחד.
חט"ע:
פיתוח רגישות ותובנה למורכבות ולרב-משמעיות של מצבים אנושיים, כפי שהם מגולמים ביצירות ספרות, העשויות - מעצם מהותן - להאיר תופעות במציאות ולעודד פתיחות מחשבתית.
פיתוח היכולת להבין עמדות המגולמות ביצירות בנושאים בין-אישיים, לאומיים וכלל -אנושיים בהקשרם ההיסטורי והתרבותי, ובמקביל - פיתוח כלי חשיבה לשיפוט ערכי של עמדות כאלה.

לשון, הבעה והבנה

ממ' וממ"ד
התלמיד ישתדל להבין את דברי זולתו ובהתאם למקומם ולשעתם (בשיחה היום-יומית, בדיון, בשיעור, במשדר וכד') ולהביע את דבריו בבהירות וביעילות, כדי שיובנו למאזין או לקורא.
התלמיד יפתח דרכי הבעה, המשקפים יחס של רגישות וכנות כלפי בני שיחו ויתייחס בחיוב אל המבע המעודן והמתון (לשון נקייה).
התלמיד יראה ערך בליבון דברים בצוותא, בשיקול דעת ובסובלנות.

מחשבת ישראל

ממ'
חט"ע:
להפגיש את התלמידים עם סוגיות מרכזיות במחשבת ישראל, עם המגוון הרחב של העמדות והרעיונות המאפיינים את היהדות כתרבות פלורליסטית.
לעודד את התלמידים ליצור דיאלוג עם השונים מהם בדעותיהם.
התלמידים יתמודדו עם רעיונות, עם פולמוסים ועם התלבטויות של הוגים שונים בתקופות שונות בסוגיה דומה.
התלמידים יגלו זיקה (קשר, השפעה) בין התרבות והתקופה לבין הטקסט הנלמד.
התלמידים יבינו את יחסי הגומלין וההשפעות ההדדיות בין התרבות היהודית לתרבות הסובבת.

אמנות

ממ' וממ"ד
חט"ב:
הכרת יצירות מופת של העמים השונים בתחומי אמנות שונים.
חט"ע:
התלמידים ילמדו להכיר מגוון מימושים של שפת האמנות בהקשרים תרבותיים וחברתיים שונים
· התלמידים ילמדו להבין ולהעריך את ההקשרים בין האמנות הכללית לאמנות יהודית ולאמנות האיסלאם.

תורה שבעל פה

ממ'
תרבות המחלוקת; כבוד למנהגים מקומיים; "דרכי שלום" עם נוכרים ועם עמי הארץ; "אלו ואלו דברי אלקים חיים".

עולם הערבים והאיסלאם

ביה"ס העברי
הבנת מושגים מרכזיים בתרבות הערבית חיונית להיכרות מעמיקה עם שכנינו הערבים ולעידוד המפגש וההידברות עמם.

לימודי ארץ ישראל

ממ' וממ"ד
חט"ע:
התלמיד יפתח יחס של הבנה, סובלנות וכבוד כלפי בני לאומים, בני מיעוטים ומאמינים בדתות שונות בארץ.

אזרחות

כל המגזרים
חט"ע:
התלמידים ילמדו להאזין לדעות שונות מדעותיהם ולהתייחס אליהן בצורה עניינית וסובלנית, גם כאשר הן מעוררות התנגדות, כעס ואי נוחות.
יבחנו את מורכבותה של המערכת הפוליטית ,החברתית, והכלכלית מנקודות הראות של המגזרים והעדות השונות בחברה הישראלית.
יבינו שזהות משקפת שונות בין בני אדם שונים ושהגדרות הזהות השונות של אזרחי ישראל משקפות את הגישות השונות של האזרחים בשאלת אופייה הרצוי של מדינת ישראל.
יבינו שכל אחת מהגישות המגדירות מהי מדינה יהודית היא גישה לגיטימית.
יבינו כי פלורליזם הוא ביטוי במובן המהותי והערכי של הדמוקרטיה, ומהווה ערך מרכזי במדינה דמוקרטית.
יבינו כי עקרון הפלורליזם משמעותו הכרה בשונות של הפרטים והקבוצות במדינה ובלגיטימציה של כל קבוצה לשמור על ייחודה ועל השונות שלה - ולפעול בהתאם להשקפת עולמה.
יבינו שתנאי למימוש פלורליזם במדינה הוא אימוץ סובלנות כערך על ידי השלטון, החברה וכל אחד מהפרטים.
יבינו שערך הסובלנות נובע מההכרה בכבודו של האדם כערך, ובחירותו להיות שונה מאחרים, ועל כן חובה עלינו כבני אדם להתנהג בסובלנות כלפי כל אדם.
יטפחו מחויבות להתנהגות סובלנית בבית הספר ומחוצה לו על מנת להשפיע על אקלים הכיתה ובית הספר.
יבינו שזכויות מיעוטים הן זכויות של קבוצות הרוצות לשמור על זהותן הייחודית בשונה מזהותה של רוב האוכלוסייה במדינה. לדוגמא קבוצה לאומית, קבוצה תרבותית, קבוצה דתית, קבוצה אתנית.
יגלו רגישות לשונה, לאחר ויטפחו הבנה וסובלנות לגבי קבוצות שונות וקבלתם כבני אדם שווים בחברה.

מדעי החברה

כל המגזרים
חט"ע:
סוציולוגיה:
הכרת תרבויות שונות בחברה הישראלית בזיקה למאפייניהם הפלורליסטים.
הכרה בערך של יחסיות תרבותית כתורמת לסובלנות כלפי אורחות חיים שונות ועידוד להבנתם.
עידוד דרכים למעורבות חברתית ופוליטית בזיקה לפיתוח סובלנות ומתן לגיטימציה לעמדות האחר.
פסיכולוגיה:
הבנת המורכבות של ההתנהגות האנושית בזיקה להבדלים בין בני האדם.
פיתוח סובלנות לשונות בין בני אדם בכלל בזיקה לערכי סולידריות חברתית.
כלכלה:
טיפוח סובלנות להתנהגות של פרטים במשק כיחידה כלכלית ולשוני בדפוסי צריכה וייצור.
מדעי המדינה:
פיתוח סובלנות והפנמת ערכי הפלורליזם החברתי והפוליטי בישראל.
מתן ביטוי וייצוג לעמדות פוליטיות של קבוצות חברתיות שונות ע"י השלטון המרכזי בזיקה לכבוד זכויות המיעוט.
פיתוח חברה נאורה והומנית המבוססת על שוויון, רגישות מוסרית וסולידריות חברתית בין קבוצות רוב ומיעוט.

מדעי הסביבה

ממ' וממ"ד
חט"ע:
התלמיד יפתח יכולות של עבודה בצוות.