education - חינוך  


שירים וסיפורים

 
כשקוראים שירים, אפשר להיעזר ברעיונות מתוך לקרוא שיר.
כשקוראים סיפורים, אפשר להיעזר ברעיונות מתוך לקרוא סיפור.

קריאה של יצירות ספרות מתקופות שונות ומסוגות שונות;
התייחסות פרשנית להיבטיהן הרגשיים, האסתטיים והחברתיים-תרבותיים -
הישג נדרש 6 מתוך "הישגים נדרשים בחינוך הלשוני"

מציאה, שיר, לאה גולדברג
הראי, שיר, לאה גולדברג
פיסת ירח, שיר, טניגוצ'י בוסון
מעשה בשני אמנים, מיכה יוסף בן-גריון (ברדיצ'בסקי)
משל, מרק טווין




מְצִיאָה לאה גולדברג

חֲבֵרִים, מִי יוֹדֵעַ
מַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב?
לֹא מַטְמוֹן, לֹא מַטְבֵּעַ
מָצָאתִי בָּרְחוֹב.

לֹא עָלֶה וְלֹא פֶרַח,
לֹא כַּפְתוֹר מְנַצְנֵץ,
מָצָאתִי בַּדֶרֶךְ
מִתַּחַת לָעֵץ.

חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם
מָצָאתִי בָּרְחוֹב,
בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִם
תַּחַת עֵץ שֶׁבָּרְחוֹב.

חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְכֵלֶת
עֲמֻקָּה וּצְלוּלָה,
כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מֻטֶלֶת
בַּשְּלוּלִית הַגְּדוֹלָה.

וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶת
שַׁבְרִירִים-שַׁבְרִירִים,
בַּשְּלוּלִית מְהַבְהֶבֶת
בְּמַיִם טְהוֹרִים.

וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִם
וּמַה טוֹב לִי, מַה טוֹב:
חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם
מָצָאתִי בָּרְחוֹב!


בתוך: מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957) 1998.




הָרְאִי לאה גולדברג

עָמֹק בְּתוֹךְ הָרְאִי הוּא חַי -
הֶמְשֵׂךְ פָּנַי, הֶמְשֵׂךְ סְפָרַי,
עמֹק בַּשֶּׂטַח הַמְּלֻטָּשׁ,
בְּאוֹר שֶׁקְרִינָתו אַחֶרֶת
נִלְוָה אֵלָיו פֵּרוּשׁ חָדָשׁ.
הֲכָך הוּא חַי בְּתוֹךְ שִׁירַי?

הָפוּךְ בְּתוֹךְ הָרְאִי הוּא חַי -
הֶמְשֵׁךְ פָּנַי, הֶמְשֵׁךְ ספָרַי.
הָאוֹתִיוֹת עַל הַסְפָרִים
בְּפַשְׁטָנוּת שֶׁל כָּל כּוֹתֶרֶת
נֶהְפָּכוֹת לִכְתָב-סְתָרִים.
אֱמֶת נוֹדַעַת וְאַחֶרֶת,
אֱמֶת הָרְאִי וְהַשָּׁרִים.


בתוך: שירים, כרך שני, ספריית פועלים, תשל"ג 1973, עמ' 110.




פִּסַת יָרֵחַ טָנִיגוּצִ'י בּוּסוֹן

חָלַף הַלַּיְלָה הַקָּצָר.
בַּחֵלֶק הַרָדוּד שֶׁל הַנָּהָר
נוֹתְרָה פִּסַת יָרֵחַ.


בתוך: אל פסגת הפוג'יסן, מבחר שירי הייקו
ספריית פועלים, הקיבוץ הארצי (1987) 1996




מעשה בשני אמנים מיכה יוסף בן-גריון (ברדיצ'בסקי)

מלך אחד אדיר בנה ארמון יקר לשבתו, ויעש בו אולם גדול ורחב ידים, עומד על עמודי שיש ונועד לקבלת עם רב, בעת מתאספים אליו כל שרי המדינות והפרתמים להתיעץ בעניני מדינה ודת. והיו בארצו שני אמנים גדולים בחכמת הציור, ויזמין אותם המלך ויפקד עליהם לצייר את האולם מבפנים בציורים ממערכות הדומם והצומח, החי והמדבר. ויחלק את האולם לשני חלקים ויחץ את העבודה ביניהם: את האגף הימיני נתן לאחד האמנים, ואת האגף השמאלי להשני. ויעש חוג ויבדל בין שני האגפים בפרכת רחבה, ויגביל להם זמן לעבודתם שנה תמימה.
ויחל האמן מהאגף של שמאל לעשות מיד במלאכתו, כי היה אוהב את העבודה ויָקרה לו גם מצות המלך, וישב במחיצתו מבקר עד ערב והשכיל לעשות בכל ציור מארבע המערכות האלה, ויעש אותם בחכמה, וישם בכל גוף נשמת חשׁב, והיה הכל כלול בחדרו. והשני גם הוא יודע היה היטב במלאכתו, אבל עצל היה מאד וידחה את עבודתו מיום ליום; הימים הבטלים הצטרפו אצלו לשבועות והשבועות לחדשים. ככה עברו ימים רבים והוא עוד לא צייר מאומה. ויפלא הדבר בעיני חברו העובד תמיד לבדו, ונחשב זה בעיניו לאיש מתחייב בנפשו.
ויהי כי קרב היום המיועד לפתיחת ההיכל, והעסקן האמן כבר כלה את מעשהו מהחל ועד כלה. ראה השני, כי קצר הזמן לצייר דבר מה, וימהר ויטיח את הקירות והתקרות אשר בחלקו בששר מבהיק כמראות; ונראה בגבולו בבת אחת גם חלק עמיתו וכל ציוריו, אשר עשה להפליא והתעמל ויגע בהם ימים רבים.
והנה נפתח האולם. המלך ושריו וכל החכמים והנבונים, ועמהם אצילים רבים מגדולי הארצות והמדינות התאספו יחד, כולם לבושים בגדי שרד, לראות במעשי האמנים; ויהיה בבואם אל האגף השמאלי, כי שם היה שער הכניסה, התפלאו כולם על גודל יפי הציורים מכל עבר ומלאכת מחשבתם, ויאמרו: אין כמוהם בכל הארץ! ויהללו את הציר על מלאכתו אשר עשה. עוד הם חושבים, מה עשה חברו בהאגף השני, והנה הורם המסך. מה השתוממו! הן גם שם מסכת התמונות וכל הציורים כאחיהם שמעבר השני, בדמותם ובצלמם. והיופי שבשני האגפים התאחד לרושם עוד יותר שלם ומבהיק, אבל - היה כוזב. וירא המלך ויבן את אשר עשה האמן השני, וינח צרור של זהב ואבנים טובות ומרגליות באגף השמאלי לשכר עושהו; ונשקף השכר מדה במדה גם באגף הימני, וקרא לעושהו גם הוא ואמר לו: הא לך גם שכרך! כמעשי ידיך כן שכרך!

בתוך: מאוצר האגדה, הוצאת ברלין, אחיספק, תרע"ד, כרך II.

אחרי קריאת הסיפור כדאי להכיר את אולם המראות בוורסאי




משל מרק טווין

לפני הרבה מאוד שנים היה אמן שצייר תמונה קטנה ויפה מאוד ותלה אותה במקום שיוכל לראותה במראָה. "זה מכפיל את המרחק מהתמונה ומרכך אותו, והיא תהיה יפה כפליים מאשר קודם", הוא אמר.

חיות היער שמעו על כך מחתול הבית אשר היה נערץ עליהן מאוד, כי היה מלומד, נעים הליכות ותרבותי ויכול היה לספר להן על דברים שהן לא ידעו. החיות התרגשו מאוד מפיסת המידע הזו וכדי להבין את הדבר הן שאלו את החתול מהי תמונה, והוא הסביר:
"זהו דבר שטוח, שטוח באופן מקסים ונפלא. והוֹ, מאוד יפה!".
הן התרגשו מאוד למשמע ההסבר ואמרו שיתנו הכול כדי לראות את התמונה. אז שאל הדוב:
"מה גורם לתמונה להיות כל כך יפה?"
"המראֶה שלה", אמר החתול.

התשובה מילאה אותן בתחושת הערצה מהולה בחוסר ודאות, שגרמה להן להתרגשות גדולה. אז הפרה שאלה:
"מה זו מראָה?"
"זה חור בקיר", אמר החתול. "אתה מסתכל דרכו ורואה את התמונה, והיא כה עדינה ומקסימה, שמיימית ומעוררת השראה ביופייה, עד שראשך מסתחרר ואתה כמעט מתעלף משיכרון חושים".

החמור, שעד עתה לא אמר דבר, החל להטיל ספקות. הוא אמר שמעולם לא היה דבר כה יפה, וכנראה אין גם כעת. הוא אמר שאם צריך מלוא הסל שמות תואר להכריז בקול על דבר-יופי, זה כשלעצמו מעורר חשדות.
ספקותיו של החמור השפיעו על החיות, והחתול הנעלב הסתלק.
הנושא ירד מעל הפרק למשך כמה ימים, אבל כעבור זמן מה הסקרנות התעוררה מחדש.
החיות כעסו על החמור שקלקל להם את ההנאה מההתבוננות בתמונה רק משום שחשד שהתמונה אינה יפה.
החמור לא נראה מוטרד. הוא אמר שיש רק דרך אחת לברר מי צודק - הוא או החתול: הוא, החמור, ילך להסתכל דרך החור ויחזור לספר מה הוא מצא שם. החיות חשו הקלה והיו אסירי תודה וביקשו ממנו ללכת מיד - והוא הסכים.
כיוון שלא ידע היכן עליו לעמוד, הוא נעמד בטעות בין התמונה למראָה. אבל כך לא היה לתמונה סיכוי להיראות במראָה. הוא חזר הביתה ואמר:
"החתול שיקר. לא היה כלום בחור, רק חמור. לא היה שום סימן על הדבר השטוח. אמנם חמור יפה וחברותי, אבל רק חמור".
הפיל, מלך החיות, שאל:
"האם ראית זאת ברור? האם היית קרוב לזה?"
" הו, הָאתי מלך החיות, ראיתי ברור מאוד. הייתי כה קרוב שנגענו אף באף."
"זה מאוד מוזר", אמר הפיל, "החתול תמיד דיבר אמת. בואו נבקש עד נוסף. לך באלו, תתבונן דרך החור וחזור לדווח".
הלך הדוב. כשחזר כך אמר:
"גם החתול וגם החמור שיקרו. בחור לא היה כלום, רק דוב".
ההפתעה הייתה כה גדולה ובלבלה את כל החיות. כל אחת רצתה לבחון בעצמה את החור.
הפיל שלח אותן זו אחרי זו:
ראשונה הייתה הפרה. היא לא מצאה בחור אלא פרה.
הנמר לא מצא בחור אלא נמר.
האריה מצא בחור רק אריה.
הברדלס לא מצא בחור דבר אלא ברדלס.
הגמל מצא גמל ולא דבר אחר.

האתי הפיל כעס ואמר שהוא רוצה את האמת, אפילו אם עליו ללכת בעצמו ולהשיגה.
כשהוא חזר, הוא כינה את נתיניו "שקרנים" וחמתו עלתה בו על העיוורון המוסרי והשכלי של החתול.
הוא אמר שכל אחד מלבד כסיל קצר-רואי יכול לראות שבחור לא היה דבר מלבד פיל.


מוסר השׂכּל, על ידי החתול:
תוכל למצוא בטקסט מה שתביא אִתך, אם תעמוד בינו לבין מראת הדמיון שלך.
אולי לא תראה את אוזניך, אבל הן תהיינה שם.


תרגום מאת שרית רביד

* תרגום אחר של הסיפור במגוון, מקראה לספרות של כיתות ח', האגף לתכניות לימודים, משרד החינוך והתרבות, מעלות תשנ"ב, עמ' 193.
במגוון הוא לקוח מתוך: כתבי מארק טווין, אגדות מחכימות, כרמי את נאור.

* הסיפור באנגלית: A Fable by Mark Twain


נקרא על היסודות התאורטיים שעליהם מבוסס האתר נקרא מדברי מורים ותלמידים שטיילו עם מראה נברר את יחסנו למראה ונתאר את המשתקף בה נראה כיצד אמנים מביעים את יחסם למראה נלמד על מראה בתרבויות שונות, בספרות, באגדה ובקולנוע נכיר תופעות הקשורות במראות מסוגים שונים נקרא על מכשירים שיש בהם מראות ונמציא המצאות הקשורות במראות (בהכנה) נפתור חידות ונתנסה במשחקי מראה (בהכנה)
תאריך עדכון אחרון:22/08/2006