Home
  education - חינוך






הערבים בישראל בעקבות כינון השלום


עמירם גונן וראסם חמאיסי

המחקר פורסם במסגרת מכון פלוסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים, נובמבר 1993.


הקדמה
הסכם השלום ההולך ונרקם בין מדינת ישראל למדינות ערב ואש"ף כמייצג את העם
הפלסטיני, עשוי לחולל תהליכים ותנאים חדשים ביחסים בין יהודים לערבים באזור. לעל
פי הסכם העקרונות שנחתם בין ישראל לאש"ף ייכון באזור הגדה המערבית ורצועת עזה
ממשל עצמי של פלסטינים, האמור להנהיג את מפעלי הפיתוח של הפלסטינים ולספק את
צורכיהם. בשנים הקרובות תופנה תשומת לב מיוחדת לפיתוח התנאים הכלכליים, להקמת
מוסדות, לאספקת שירותים ולבניית מגורים ותשתיות בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. לשם כך
צפויות בעתיד הקרוב השקעות בינלאומיות, פלסטיניות וישראליות.

התמורות שיתחוללו במשך הזמן, בעקבות השינויים הפוליטיים והכלכליים, ישפיעו באופן
שונה על כל אחד מחלקי העם הפלסטיני. בפני הפלסטינים הנמצאים במדינות ערב עומדת
האפשרות להמשיך להתגורר במקומותיהם ולהשתלב בחברה ובכלכלה המקומית או לעבור לגור
בישות הפלסטינית. הפלסטינים היושבים ברצועת עזה ובגדה המערבית עומדים בפני תנופת
פיתוח עקב ההשקעות הצפויות וישמשו כתשתית אנושית של הישות הפלסטינית החדשה. לעומת
זאת לא ברור מה טומן בחובו העתיד עבור הערבים בישראל - אותו חלק של העם הפלסטיני
אשר המשיך להתגורר במדינת ישראל לאחר כינונה בשנת ‏1948 והפך להיות מיעוט לאומי
בה. הדיון בתהליך השלום הפורמלי ובהסדרים הכלכליים הנלווים אליו אינו עוסק בכך.

בחיבור זה אנו מבקשים לדון בהשלכות האפשריות של תהליך השלום על הערבים בישראל על
בסיס מגמות קיימות ומאפיינים ראשיים של האוכלוסייה הערבית והיהודית. אנו מבקשים
לחזור ולהעלות על סדר היום את סוגית המדיניות כלפי הערבים בישראל וזאת על מנת
שבתוך ההתרכזות בתהליך השלום עם הפלסטינים ועם מדינות ערב אחרות לא ייפקד קידומה
ופיתוח ישוביה של אוכלוסייה זו, ולא ייעצרו המגמות של מדיניות השילוב ותהליכי
ההשתלבות אשר החלו להסתמן לאחרונה, טרם פרץ תהליך השלום במלוא עוצמתו.

האוכלוסייה הערבית בישראל היא חלשה יחסית מבחינה חברתית-כלכלית, מתרכזת בפריפריה
הגאוגרפית של המדינה, על פי רוב בישובים כפריים קטנים, בתנאי תשתית ושירותים לא
מספקים. אוכלוסייה זו עוברת לאחרונה תמורות כלכליות וחברתיות, ומצבה היחסי במדינת
ישראל הפך לסוגיה המחפשת עיצוב מדיניות. סוגיה זו עשויה להחריף בשנים הקרובות,
בעקבות ההשלכות השונות של תהליכי הפיתוח באזורי הישות הפלסטינית המתהווה. אי לכך
יחריף הצורך לעצב מדיניות יזומה וברורה שמטרתה לשפר את מצבם החברתי-הכלכלי של
הערבים בישראל תוך התמודדות עם השלכות אפשריות, שמקורן בתהליכי הפיתוח שיחולו
בעקבות הסכם שלום.

בין שלום לשוויון
האוכלוסייה הערבית בישראל הייתה עסוקה בעשורים האחרונים בשתי סוגיות ראשיות: סוגית
השלום וסוגית השוויון. סוגית השלום הוגדרה כהכרה בזכותו של העם הערבי הפלסטיני,
אליו שייכים ערביי ישראל מבחינה לאומית ותרבותית, להקים מדינה עצמאית משלו לצידה
של מדינת ישראל, תוך יחסי שלום עימה. ערביי ישראל הלכו ונרתמו באופן פעיל למאמצים
להביא לפתרון סוגית השלום. במשך הזמן הפכו אף לחוד החנית בתחום זה בתוך המדינה,
תוך הדגשה כי אין בפעילותם זו כדי לפגוע במעמדם האזרחי במדינת ישראל ובמאמציהם
להשיג השתלבות מלאה בחיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של המדינה.

אמנם, בשני העשורים הראשונים לאחר הקמת ישראל, התנכר המיעוט הערבי למדינה החדשה
בה הפך להיות אזרח. גם לא נעשה מאמץ מודגש על ידי מוסדות המדינה לשפר את מעמדם של
הערבים בישראל, שנתפסו על ידי היהודים כאויב פוטנציאלי. אולם במשך הזמן, ובמיוחד
לאחר המפגש עם הפלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית לאחר ‏1967, החלו הערבים
בישראל לראות את עצמם כאזרחים במדינה וכמי שעתידם הפוליטי כרוך בה. הם החלו להיות
שותפים במשחק הפוליטי, הארצי והמקומי כאחד, בעיקר על מנת לקדם את מצבם ולנסות
לפתור את סוגית השוויון החברתי-כלכלי. בשנים האחרונות, הביעו מנהיגי התנועה
הפלסטינית את מוכנותם להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, ובכך הכירו בדיעבד
בזיקתו של המיעוט הערבי לישראל. הם אף קוראים לו להיות מעורב באופן פעיל בחיים
הפוליטיים במדינת ישראל.

יסודותיה של סוגית השוויון של הערבים בישראל נעוצים בשוליות גאוגרפית, בנחיתות
בהשכלה ובכישורי תעסוקה, בנגישות מוגבלת למקומות עבודה ועסקים בשל אפליה מבנית או
מכוונת, וביזמות עסקית מוגבלת. השוליות הגאוגרפית כרוכה בהתרכזותה של האוכלוסייה
הערבית באזורי השוליים של המדינה, ובעיקר ביישובים קטנים, בהם התנאים הכלכליים
והזדמנויות ההשכלה וההכשרה המקצועית מוגבלים, גם לערבים וגם ליהודים. אולם בעוד
האוכלוסייה היהודית בשולי הארץ זוכה להקצאה מפצה של משאבים במסגרת מדיניות
הממשלה, אין הדבר כך לגבי האוכלוסייה הערבית. הנחיתות היחסית בתחומי ההשכלה
וכישורי התעסוקה היא תוצאה של שילוב תנאים התחלתיים של חברה כפרית מסורתית עם
תנאים בלתי שווים של השקעות ציבוריות בשירותי חינוך והכשרה. כך התפתחו מבנה השכלה
וכישורי תעסוקה אשר לא אפשרו לערביי ישראל לחדור לרבדים גבוהים יחסית של תעסוקה.
סייעה לכך גם אפלייה מכוונת במקומות עבודה ציבוריים ופרטיים כאחד, אשר מניעיה היו
תרבותיים, חברתיים ופוליטיים. היזמות העסקית המוגבלת בקרב האוכלוסייה הערבית היא
כנראה תוצאה של שילוב תנאים תרבותיים פנימיים ותנאים מוסדיים וכלכליים חיצוניים,
אשר חברו יחד לבלום את המוכנות והיכולת הישומית של יזמים פוטנציאליים.

התמקדות במאבק לשוויון
הפתרון המסתמן לסוגית השלום יפנה את תשומת ליבם של ערביי ישראל אל סוגית השוויון.
יגברו ציפיותיהם לקשור את ההישגים המתרחשים בתחום השלום עם הישגים אשר ראוי,
לדעתם, שיתרחשו בתחום השוויון. אולם, בעוד הדרך לשלום נתונה למהלכים דרסטיים, אין
הדבר כך בתחום השוויון, אשר הישגים בו הם פרי תהליכים דינמיים נמשכים. תהליכים אלה
יהיו תוצאה של שינוי הדרגתי במדיניות הממשל בישראל, בעמדות האוכלוסייה היהודית ושל
תמורות חברתיות-כלכליות בקרב האוכלוסייה הערבית עצמה. שינויים ותמורות אלה החלו
להסתמן לאחרונה וקיבלו ביטוי בהקצאת משאבים רבים יותר מאשר בעבר למגזר הערבי,
בהכרה גוברת בקרב הציבור היהודי בצורך לצמצם פערים, ובהשתלבות של הערבים במרקם
החברתי-כלכלי הישראלי. אי-מילוי הציפיות בתחום השוויון בעקבות העתקת תשומת הלב של
הממשלה לפיתוח הישות הפלסטינית וצמצום ההשקעות בישובים הערביים, יגרום למתח בקרב
האוכלוסייה הערבית. זו תטיל את עיקר האחריות לכך על הממשלה ועל הציבור היהודי,
תשוב ותסביר את אי-השוויון כתוצאה של אפליה לאומית ואף תצניע את הסיבות הפנימיות
לאי-השוויון. מתח זה עשוי להתבטא במאבק חברתי בעל גוון פוליטי-לאומי: שביתות, הפגנות
ומחאות, אלא אם יינקטו צעדי מדיניות של הקצאת משאבים ופיתוח הזדמנויות אשר יצמצמו
את אי-השוויון.

השלכות העלייה היהודית
...אמנם, עלייתם של היהודים לישראל מושפעת בעיקר מן המתרחש בארץ מוצאם וביעדי
ההגירה האלטרנטיביים הפתוחים בפניהם, אך גם למתרחש בתוך ישראל יש השפעה משמעותית
על ממדי העלייה. לאחרונה, היו אלה הקשיים הכלכליים, בעיקר בתחום התעסוקה, אשר
הרתיעו מועמדי עלייה רבים בקרב יהודי מזרח אירופה, הקווקז ומרכז אסיה. לקשיים
הכלכליים התווספו גם קשיים ביטחוניים שנבעו מן המאבק האלים בין ישראלים לפלסטינים.
אי לכך, ככל שיגבר תהליך השלום ובעקבותיו תהליכי פיתוח כלכלי, כן יצטמצמו אותם
קשיים מרתיעי עלייה ויהודים רבים עשויים לשקול מחדש את עלייתם ארצה. גם יהודים
שעקרו מישראל לארצות אחרות עשויים לחזור למולדתם נוכח תהליכי הפיתוח הכלכלי
הצפויים בתוך מדינת ישראל. כל אלה עשויים להגביר את זרם היהודים הבאים להשתקע
בישראל בשנים הקרובות.

העלייה לישראל, ככל הגירה, כרוכה בהיווצרות תנאי תעסוקה חדשים. העלייה הגדולה של
יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר השפיעה לרעה, לפחות בטווח הקצר, על מצבם, של
ערביי ישראל בעיקר בענפים כלכליים ובמשלחי יד מסוימים. העולים הרבים, הצפויים
להגיע בעקבות תהליכי השלום והפיתוח הכלכלי בישראל, יתחרו בשוק העבודה עם מחפשי
תעסוקה ערבים, בעיקר באותם תחומים אליהם חדרו מועסקים ערבים בשנים האחרונות ובהם
גם התרכזו העולים החדשים: בריאות תשתית ושירותים. תעסוקת עולים אלה, שרובם נמנים
עם קבוצת המשכילים, יביאו לצמצום הזדמנויות התעסוקה של משכילים ערבים בתפקידים
מרכזיים. תהליך זה יחריף במידה ניכרת אם תמשיך ותתקיים מדיניות של מתן הטבות
תעסוקה לעולים חדשים. מן הראוי שיימצאו מכשירי מדיניות המכוונים גם אל מועמדי
תעסוקה ערבים, כדוגמת המאמץ הנוכחי להבטיח מסגרת זמנית של משרות המיועדות לערבים
בשרות הציבורי.

לעליית היהודים עשויות להיות גם השלכות על מצבם של ערביי ישראל בתחום הדיור. בשל
עלות הדיור הגבוהה במרכז הארץ ומדיניות ממשלתית המעניקה סיוע לרכישת דיור בשולי
הארץ, במסגרת המדיניות הכללית של פיזור האוכלוסייה היהודית, השתקע חלק מגל העלייה
האחרון בערי הפיתוח, בקרבתם של יישובים ערביים. לפני גל עלייה זה מצא מספר קטן של
ערבים מקום מגורים בערים אלה, בהן נמצא היצע של דיור פנוי במחירים סבירים. כתוצאה
מכך גבר הביקוש למגורים בערים אלה, כגון כרמיאל בגליל ובאר שבע בנגב, ועלה בהן
מחיר הדיור. כתוצאה מכך נעצר התהליך של השתקעות ערבים באותן ערים. ההתגברות
הצפויה של העלייה בעקבות כינון השלום תחדד את הצורך להכין הצע של דיור מודרני
לאוכלוסייה הערבית בתוך היישובים הערביים באזורי השוליים של המדינה.

ההשלכות של העלייה בתחום הדיור הן מנת חלקם גם של התושבים הערבים בערים המעורבות
במרכז הארץ. ערבים ויהודים מתחרים בשוק הדיור בשכונות של הדר הכרמל בחיפה, על
גבול העיר התחתית. כך גם ברובע יפו של תל אביב-יפו ובשכונותיהן של לוד ורמלה. תחרות
זו נובעת מן העובדה שרבים מן העולים מוצאים את דרכם, בשנותיהם הראשונות בארץ, אל
שכונות בהן מחירי הדיור נמוכים יחסית. אלה הן גם השכונות בהן מתגורר רוב האוכלוסייה
הערבית בערים המעורבות. מכאן נגזר כי גם בערים המעורבות יש צורך לנהל מדיניות
המאפשרת את הגדלת הזדמנויות הדיור לתושבים הערבים.

על פי ניסיון העבר, מתבטאת התמיכה הממשלתית בעולים המשתקעים בשוליים לא רק בתחום
הדיור, אלא גם בתחום התעסוקה, השירותים והתשתיות. ככל שיגדל מספרם של העולים
המוצאים את דרכם אל אזורי השוליים, כן עשויה הדיפרנציאציה בממדי הסיוע בין
אוכלוסייה חדשה זו לאוכלוסייה הערבית הוותיקה להגביר את המתח הנובע מאי-השוויון
בתעסוקה. אולם, על אף שקליטת עלייה ופיזורה הגאוגרפי של האוכלוסייה היהודית הן
מאבני היסוד של מדיניות הממשלה, אין הן חייבות לעמוד בסתירה למדיניות החדשה של
המאמצים לשלב את ערביי ישראל בחברה ובכלכלה ולצמצם את הפערים בין ערבים ליהודים
על ידי עידוד תעסוקה גם לאוכלוסייה הערבית באזורי שוליים.