Home
  education - חינוך





הוראת המדעים והמתמטיקה בכיתות ח' בישראל באמצע שנות ה-‏90


פנחס תמיר, שרי זיו ודורית פטקין, גיליון ‏13



תקציר המאמר

ישראל היא אחת מארבעים ואחת מדינות שהשתתפו במחקר הבינלאומי
השלישי למתמטיקה ולמדעים (TIMSS). מחקר TIMSS נעשה ביזמת
ובהנהלת האגודה הבינלאומית להערכת הישגים חינוכיים. הוא נועד להעריך
את היחסים בין המיועד, המיושם והמושג בתכניות הלימודים במתמטיקה
ובמדעים באמצע שנות ה- ‏90 בשלוש אוכלוסיות: תלמידים ומורים בכיתות
ד', ח' ו-י"ב. המאמר מדווח על התוצאות וההישגים הלימודיים של תלמידי
חטיבות הביניים בישראל במתמטיקה ובמדעים.

המאמר מציג גם תוצאות של כמה מדינות אחרות שהשתתפו במחקר TIMSS
וכן התוצאות שהושגו במחקר הבינלאומי השני למדעים, עשור שנים קודם
לכן, והמחקר המקביל במתמטיקה. הנתונים נאספו בשנת ‏1995 באמצעות
מבחנים ושאלונים שמילאו תלמידים, מורים ומנהלים. להלן עיקר הממצאים:
תוצאת ההישגים הממוצעת של תלמידים בישראל קרובה מאוד לממוצע
הכולל של ארבעים ואחת המדינות המשתתפות.
.1
במתמטיקה ובמדעים היו לבנים בישראל, בממוצע, הישגים גבוהים
מאלה של הבנות.
.2
ככלל, הישגי התלמידים בנושאים שנלמדו בבית הספר היו גבוהים
מאשר בנושאים שלא ניתנה עבורם הזדמנות למידה.
.3
ממוצע הציונים של שאלות פתוחות נמוך בקביעות מן התוצאות
במבחנים אמריקניים.
.4
תשובות התלמידים יכולות להוות מקור עשיר לאיתור תפיסות שגויות
אצל התלמידים.
.5
החינוך למדעים בחטיבת הביניים בישראל נשאר בעיקרו כפי שהצטייר
מן המחקר השני בשנות ה- ‏80.
.6
שיפור החינוך במדעים ובמתמטיקה בישראל הוכר כעדיפות לאומית.
בשנים האחרונות נעשה הרבה, בעיקר בפיתוח תכניות לימודים והכשרת
מורים, אפשר לראות בנתוני TIMSS נתוני כניסה לרפורמה הנוכחית.
מחקרים עתידיים יוכלו להשתמש בנתונים הנוכחיים כבסיס להערכת
השפעתן של הרפורמות.
.7




רקע

בשנת ‏1959 נוסד האיגוד הבינלאומי להערכה בחינוך: International Association For
(Educational Evaluation (IEA.

ארבעה מחקרים בינלאומיים בהוראת המתמטיקה ומדעי הטבע שיזם גוף זה קדמו למחקר הנוכחי,
ואלה הם:

FIMS: First International Mathematics Study 1959 - 1967
FISS: First International Science Study 1956 - 1973
SIMS: Second International Mathematics Study 1976 - 1987
SISS: Second International Science Study 1980 - 1989

בכל אחד ממחקרים אלה השתתפו כ-‏20 מדינות. הניסיון והלקחים שהופקו מארבעת המחקרים הללו
סייעו בגיבוש המסגרות, המושגים, הכלים, הנהלים וכל הקשור במינהל ובארגון של מחקרים רבי היקף.
המחקר הנוכחי, (The Third International Mathematics and Science Study (TIMSS.

TIMSS, הוא המחקר ההשוואתי הגדול ביותר שבוצע אי-פעם. משתתפות בו יותר מארבעים מדינות,
והוא בודק תכניות לימודים והישגים במתמטיקה ובמדעי הטבע. נוסף למדעים (ביולוגיה, פיזיקה,
כימיה ומדעי כדור הארץ), נחקרים גם יחסי הגומלין בין מתמטיקה למדעים.

השפעתם של מחקרים בינלאומיים השוואתיים על החינוך וההוראה עשויה להיות גדולה, וניתן להפיק
מהם תועלת בשלושה אופנים עיקריים:
קידום ופיתוח של שיטות מחקר בחינוך;
.1
טיפוח קשרים בין חוקרים ומחנכים במדינות שונות;
.2
כניסה למחקר ברמת מערכות, כלומר בהיקף נרחב, כאשר בודקים מספר רב של משתנים ואת
יחסי הגומלין ביניהם.
.3
במדינות רבות לא בוצעו מחקרים מערכתיים רבי-היקף מסיבות שונות, לרבות קשיי מימון והיעדר ידע
בביצוע מחקרים כאלה. מסתבר שנוסף לתועלת המופקת מהנתונים וניתוחם, עצם ביצוע המחקר,
המפגשים בין נציגי המדינות והפתרונות המוצעים לבעיות שונות, תורמים כולם תרומה חשובה מאוד
לכל המשתתפים.

ישראל השתתפה בשני המחקרים הקודמים במתמטיקה (SIMS, FIMS) ובמחקר השני במדעי הטבע
(SISS). אפשר יהיה להשוות את התוצאות בתחום המדעים בין SISS ל- TIMSS ולהצביע על שינויים
שחלו ב-‏15 השנים האחרונות. תרשימים ‏2,1 מציגים את המסגרת התאורטית והמושגית ששימשה את
המחקר הנוכחי.

תרשים ‏1 : מודל של מערכת חינוך

לקוח מ- Robitaille & Garden, עמ' ‏36

תרשים ‏2: המסגרת המושגית של TIMSS
רקע אישי
הקשרים של ביה"ס והקהילה
הקשרים חברתיים חינוכיים כלליים
תכנית הלימודים המושגת
תכנית הלימודים המוצעת
תכנית הלימודים המיועדת
(התלמיד/ה)
(הכיתה)
(החברה כולה)


לקו ח מ- Robitaille & Garden, עמ' ‏37




מטרות המחקר

כללית נועד המחקר לבדוק את הקוריקולום המיועד, הקוריקולום המופעל והקוריקולום המושג בסוף
כיתה ח' בבתי הספר בישראל ולהשוותם לממצאים מקבילים במדינות אחרות.

באופן יותר מוגדר תיבדקנה השאלות הבאות:
מהם ההישגים (הציונים הממוצעים) במתמטיקה ובמדעים שהתקבלו במבחנים מתאימים
למסיימי כיתה ח' בישראל (תפוקות: הישגים)?
.1
מהם ההבדלים בהישגים הללו בין בנים לבנות ומה עשויים להיות הגורמים להבדלים אלה
(תשומות: רקע התלמידים; תפוקות: הישגים)?
.2
מהם ההבדלים בין הישגי התלמידים בחומר שנלמד לעומת זה שלא נלמד (תהליכים: איכות
הקוריקולום, ההוראה והלמידה)?
.3
מה ניתן ללמוד מהשוואת ההישגים במדעים ב- TIMSS להישגים ב- SISS (תהליכים: איכות
ההוראה, איכות הלמידה, תפוקות ודגם ההישגים)?
.4
מהם מושגים שגויים ותפיסות לקויות של תלמידי כיתות ח', מהי שכיחותם וכיצד הם משפיעים
על איכות הלמידה?
.5





שיטת המחקר

נבחר מדגם אקראי של תלמידי כיתות ח' ב-‏100 בתי ספר במגזר היהודי, מחציתם תלמידי חטיבות
ביניים והמחצית השנייה תלמידי בתי ספר יסודיים שלומדים בהם עד סוף כיתה ח'. כל בית ספר מינה
מורה אחראי, והוא שדאג למילוי השאלונים והמבחנים. נתקבלו תשובות מ-‏46 בתי ספר בלבד. מספר
הנבדקים שמילאו את כל השאלונים והמבחנים הגיע ל-‏1415. כל נבדק נתבקש לענות על שאלון רקע
ועמדות ועל מבחן הישגים במדעים ובמתמטיקה.

מבחני ההישגים לכיתות ח' כללו ‏8 גרסאות, בכל אחת ‏70 פריטים מתוך בנק של ‏135 פריטים בנושאי
המדעים ו-‏151 בנושאי המתמטיקה. חלק מהפריטים היו רבי-בחירה וחלקם היו שאלות פתוחות קצרות
או מפורטות יותר. כל תלמיד התבקש לענות על גרסת מבחן אחת.

כל העיבודים הסטטיסטיים בוצעו בפיקוח מרכז המחקר בבוסטון, והתוצאות נשלחו לנציגי המדינות
המשתתפות. הסטטיסטיקאים של TIMSS בחרו להשתמש בשגיאות תקן (Standard Error) ולא
בסטיות תקן כמקובל במחקרים רבים. (שגיאת תקן היא סטיית תקן המחולקת בשורש גודלו של
המדגם: ). לפיכך, בחלק מהנתונים מופיעה שגיאת תקן ובחלק אחר - סטיית תקן.

כדי לבדוק ולהשוות הישגים בקבוצות שונות, השתמשנו בגודל האפקט. גודל אפקט מתקבל על ידי
חלוקת ההפרש בין שני ציונים ממוצעים בסטיות התקן של כלל הנבדקים או בסטיית התקן הגדולה
יותר מבין שתי סטיות התקן של כל אחת מקבוצות הציונים. המשמעות החינוכית של גודל האפקט היא:
‏0.2< זניח; ‏0.40‎-0.21 קטן; ‏0.60‎-0.41 בינוני; ‏0.80‎-0.61 גדול; ‏0.81>גדול מאוד.




מדעי הטבע ממצאים

הישגים לימודיים

במחקר הבינלאומי השני (SISS) שקדם למחקר זה, נבדקו שלוש אוכלוסיות תלמידים: אוכלוסיה ‏1 =
כיתות ה'; אוכלוסיה ‏2 = כיתות ט'; אוכלוסיה ‏3 = כיתות י"ב. גם במחקר הנוכחי (TIMSS) נבדקו ‏3
אוכלוסיות, אך אלה כללו תלמידים מכיתות ד', ח' וי"ב.

במאמר זה מוצגים הממצאים על הישגי התלמידים מכיתות ח' בהשוואה להישגי התלמידים מכיתות ט'
במחקר הקודם. היות שהתכנים הנבדקים התאימו לרקע הנבדקים, ניתן לשער שאילו נבדקו כיתות ט',
היו מתקבלים הישגים גבוהים יותר, אך היחסים בין המשתנים שנבדקו לא היו שונים.

בלוח ‏1 מוצגים ההישגים לפי ענפי המדע. הטבלה מציגה השוואה בהישגים בישראל בין SISS ל-
TIMSS וכן השוואה בין ההישגים בישראל לבין כל ‏41 המדינות ב- TIMSS.

הנתונים בלוח ‏1 מצביעים על דמיון רב בשני המחקרים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה. לעומת זאת,
הציונים בכימיה ובמדעי כדור הארץ נמוכים יותר במחקר השלישי.

לפחות שלושה הסברים ניתן להציע לפער הגדול בין הציונים במדעי כדור הארץ:
הכללת פריטים קלים במיוחד במדעי כדור הארץ במחקר השני;
.1
מספר קטן מדי של פריטים במחקר השני (ראו לוח ‏1), כך שייצוג הענף היה לקוי;
.2
לימוד הגאוגרפיה בכיתות ט' מקנה לתלמידים ידע רב בנושאים שנבדקו במבחן.
.3
מכל מקום, נראה שלגבי רוב המשתנים ניתן לערוך השוואה משמעותית בין תוצאות המבחנים בשני
המחקרים. לדוגמה, מבין ענפי המדע ברוב המדינות, הכימיה מופיעה כתחום הקשה ביותר, ולעומתה
הביולוגיה - כקלה ביותר. אין צורך אם כן לחפש סיבות מיוחדות להישגים הנמוכים בכימיה בישראל
מכיון שהן תואמת את הדגם הכללי.

לוח ‏1

ההישגים (באחוזים) במדעי הטבע בישראל

השוואה בין המחקר הבינ"ל השני SISS לשלישי TIMSS

המחקר השלישי (בכיתות ח')
N = 1415
המחקר השני (בכיתות ט')
N = 2000
 
ממוצע כלל ‏41
המדינות
ציון**
ישראל
מספר
הפריטים
ציון*
ישראל
מספר הפריטים
59 61 (1) 40 61 (19) 23
ביולוגיה
51 53 (2) 19 57 (23) 15
כימיה
55 57 (2) 40 57 (24) 23
פיזיקה
55 55 (1) 22 71 (21) 09
כדור הארץ
53 52 (2) 14 -- -
לימודי סביבה
ומהות המדע
55 57 (1) 135 61 (12) 70
סה"כ מדע

* בסוגריים: סטיית תקן ** בסוגריים: שגיאת תקן

לוח ‏2 מציג נתונים על מדינות שנראה לנו מעניין להשוות ביניהן לבין ישראל. מתוך ‏41 המדינות
שהשתתפו במחקר, נבחרו להשוואה אוסטרליה, אנגליה, הולנד, ארצות-הברית וסינגפור. כמו כן
מובאים שוב ציונים ממוצעים של כלל המדינות שהשתתפו במחקר. העניין בהשוואה עם ארצות אלו
נובע ממניעים שונים. למשל, תכניות הלימודים במדעים בישראל ב-‏30 השנים האחרונות אימצו גישות
וחומרי למידה שמקורם באנגליה ובארצות-הברית. בעניין זה דומה המצב בישראל לזה שבאוסטרליה
ובהולנד. סינגפור נכללת בהשוואה מאחר שהשיגה במחקר זה מקום ראשון.

על סמך הנתונים בלוח ‏2 ניתן להגיע למסקנות הבאות:
ההישגים בענפי המדע השונים נעים בין %‏50 ל- %70.
.1
כמעט בכל המדינות ההישגים הגבוהים ביותר נתקבלו בביולוגיה והנמוכים ביותר -
בכימיה.ציוני ישראל נמוכים מאלו של המדינות שנבחרו להשוואה. במיוחד בולט הדבר במדעי
הסביבה. נראה שברוב המדינות תכניות הלימודים מקדישות לנושא זה משקל רב יותר מאשר
בישראל. על מנת שנוכל לתקן את המצב עלינו להקדיש יותר משאבים לפיתוח קוריקולרי
ולהכשרת מורים בנושאי מדעי הסביבה.
.2
הציונים הגבוהים מאוד בסינגפור מעידים על מיון מוקדם של התלמידים לפי כישורים לימודיים.
בהרבה מערכות חינוך, כולל ישראל, לא מתבצע מיון כזה בחטיבת הביניים.
.3
בכל הענפים, ציוני התלמידים בישראל כמעט זהים לציונים הממוצעים של כלל המדינות
שהשתתפו במחקר. ישראל נמצאת על הגבול שבין המדינות המתפתחות והמפותחות.
.4
ההישגים של תלמידי ארצות-הברית שהיו מן הנמוכים בעולם במחקר הבינלאומי השני, השתפרו
מאוד, והם עולים על אלה של ישראל, במיוחד בביולוגיה ובמדעי הסביבה.
.5


לוח ‏2

אחוז התשובות הנכונות בכיתה ח' במבחר מדינות לפי ענפי המדע*

כל מדה"ט
לימודי סביבה
כדה"א
פיזיקה
כימיה
ביולוגיה
N תלמידים
 
57 (1) 52 (2) 55 (1) 57 (1) 53 (1) 61 (1) 1415
ישראל
58 (1) 61 (1) 58 (1) 56 (1) 53 (1) 63 (1) 7087
ארה"ב
60 (1) 62 (1) 57 (1) 60 (1) 54 (1) 63 (1) 7253
אוסטרליה
61 (1) 65 (1) 59 (1) 62 (1) 55 (1) 64 (1) 1776
אנגליה
62 (1) 65 (1) 61 (1) 63 (1) 52 (1) 67 (1) 1987
הולנד
70 (1) 74 (1) 65 (1) 69 (1) 69 (1) 72 (1) 4644
סינגפור
56 53 55 55 51 59
כלל ‏41 המדינות


* בסוגריים: שגיאת תקן

ידוע ומובן מדוע אין אפשרות לקבוע מראש את רמת ההישגים שתבחין בין ידיעה לאי- ידיעה ואת
דרגות הביניים שבין שני הקטבים. דרך טובה להתגבר על הקושי וליצור בדיעבד קני מידה בעלי
משמעות ברורה, היא באמצעות רמות הישגים מוגדרות לכלל האוכלוסיה. רמות הישגים מוגדרות
מכונות בשם סמנים bench mark) או marker level). במקור נקבעו ‏3 סמנים: %‏10 הגבוהים ביותר
%‏25 הגבוהים ביותר, ו-%‏50 הגבוהים ביותר (חציון עליון).

לוח ‏3 מציג את התוצאות לפי קני מידה אלה. הנתונים בלוח ‏3 מראים שהתפלגות הישגי התלמידים
בישראל כמעט זהה להתפלגות כלל האוכלוסיה. לעומת זאת, בסינגפור הגיעו כשליש מהנבדקים לרמת
ההישגים אליה הגיעו רק %‏10 מכלל הנבדקים בכל הארצות, ואילו באנגליה הגיעו לרמה זאת %‏20
מהנבדקים.

אפשר לסכם ולקבוע כי לפי כל קני המידה, נמוכים הישגיה של ישראל מאלו של ‏5 המדינות שנבחרו
להשוואה.

לוח ‏3

אחוז תלמידי כיתה ח' במבחר מדינות שהישגיהם במדעים

מגיעים לרמת הסמנים הבינלאומיים:

%‏10 בעלי הציונים הגבוהים ביותר (עשירון עליון); %‏25 הגבוהים ביותר (רבעון עליון)

ו-%‏50 הגבוהים ביותר (חציון עליון)*
סמן %‏50 (חציון)
סמן %‏25
סמן %‏10

51 (3) 25 (2) 11 (1)
ישראל
55 (2) 30 (2) 13 (1)
ארצות-הברית
59 (2) 33 (1) 16 (1)
אוסטרליה
60 (1) 34 (1) 17 (1)
אנגליה
67 (2) 35 (2) 12 (1)
הולנד
82 (2) 56 (3) 31 (2)
סינגפור

* בסוגריים: שגיאת תקן

הבדלים בין בנים לבנות

במחקר הבינלאומי השני נמצאו בישראל הבדלים בין הישגי הבנים והבנות בכיתה ט', כולם לטובת
הבנים. באוכלוסיה של תלמידי כיתה י"ב המתמחים במדעים לא נמצאו הבדלים בין בנים ובנות
בביולוגיה ובכימיה. בשעתו סוכמו הממצאים כך (תמיר, ‏1988, עמ' ‏160):

ניתן אפוא לסכם שבממוצע בנות מתעניינות פחות במדע בכלל ובפיזיקה בפרט. יש להן עמדות פחות
חיוביות כלפי מדע ולימוד מדע, פחות הבנה של מהות המדע ונכונות מעטה יותר להתמחות ולהמשיך
ללמד מדע ולבחור במדע כמקצוע. לעומת זאת, לבנות עמדות חיוביות יותר כלפי בית הספר וכן הן
מסורות יותר ללימודים ומצטיינות יותר בביולוגיה. ייתכן שפעולתם של הכוחות הללו בכיוונים מנוגדים
מסבירה באופן חלקי את השוויון בביולוגיה ובכימיה.

הנתונים בלוח ‏4 מצביעים על הבדלים עקביים בהישגים בכל ענפי המדע בין בנים לבנות - בביולוגיה
יתרון הבנים קטן מאוד והוא עולה בכימיה ובמדעי כדה"א ומגיע לשיא בפיזיקה. ב-‏15 השנים
האחרונות לא פסקו הדיבורים והדיונים על חשיבות הגברת שיתופן של הבנות במדעי הטבע ויצירת
תנאים ודרכי למידה שימשכו יותר בנות ללימודים ולעיסוקים במדע. משום כך יראו רבים את הנתונים
בלוח ‏4 כמאכזבים. מסתבר שהפערים בהישגים בין המינים גדלו מאז SISS ומצבן של הבנות ביחס
לכל ענפי המדע נחות. אפילו בביולוגיה גדל הפער לרעת הבנות; ואם אין די בכך, בחינת הנתונים ב-‏41
המדינות שהשתתפו מעלה כי הפער הגדול ביותר קיים דווקא בישראל (TIMSS, 1996).

תוצאות דומות נתקבלו במחקר זה גם בהישגים במתמטיקה. בעוד שבמדינות אחרות, כגון
ארצות-הברית, מצטמצמים או נעלמים ההפרשים בין ציוני הבנים והבנות, בישראל הורע המצב. מרבים
בישראל לדון ולהתריע על כך, אך נראה שעושים מעט מאוד.

בנושא הפער בהישגים בין הבנים לבנות מדווחים פרידלר ותמיר (‏1990) כדלקמן:

מבחר מחקרים בלתי תלויים שכללו מספר רב של נושאים בביולוגיה, פיזיקה כימיה ומדעי כדור הארץ,
מיומנויות חקר ועבודה במעבדה מצביעים על יתרון גדול, מובהק ועקבי של הישגי הבנים על פני הבנות
בחטיבות הביניים (עמ' ‏31).

לאחר שסיכמו את סקירת המחקרים בחטיבה העליונה, הם מגיעים למסקנה הבאה: "אף כי ההישג
הנמוך יותר של בנות בפיזיקה בכיתה י"ב מחייב תשומת לב, נראה לנו כחשוב ביותר הצורך הדחוף
לשפר את עמדותיהן והישגיהן של התלמידות בחטיבת הביניים". זה מחייב לבדוק באורח יסודי את
תכניות הלימודים וההוראה בבית הספר היסודי ובכיתות ז' - ט'. בדיקה כזו אמורה להניב רעיונות,
דרכי הוראה, פעילויות וחומרי לימוד שימשכו בנות, יגבירו את סקרנותן ויעלו את הישגיהן (שם, עמ'
‏31).

לוח ‏4

השוואה בין בנים לבנות במחקרים הבינלאומיים השני והשלישי

מחקר בינ"ל שלישי TIMSS
מחקר בינ"ל שני SISS
 
גודל
האפקט
הפרש
באחוזים
ציון **
בנות
ציון **
בנים
גודל
האפקט
הפרש
באחוזים
ציון *
בנות
ציון * בנים
0.38 4 59 (1) 63 (2) 0.22 4 60 (18) 64 (18)
ביולוגיה
0.47 8 50 (2) 58 (2) 0.25 6 55 (23) 61 (24)
כימיה
0.73 8 54 (1) 62 (1) 0.67 12 53 (19) 65 (18)
פיזיקה
0.54 7 52 (1) 59 (1) 0.30 6 68 (20) 74 (20)
מדעי כדה"א
- - 49 (1) 57 (2) - - - -
מדעי הסביבה
ומהות הטבע
0.47 7 54 (1) 61 (1) 0.44 7 58 (15) 65 (16)
מדה"ט כללי

* בסוגריים: סטיית תקן ** בסוגרים: שגיאת תקן

הסיכום בסקירתם של פרידלר ותמיר (‏1990) נשאר תקף כמעט בכל הנקודות שהוא מעלה:
בכל השטחים והענפים ובכל הגילים, כאשר קיימים פערים בהישגים בין המינים, פערים אלה
מתבטאים בהישגים גבוהים יותר של הבנים.
.1
בכל הגילים הפערים הגדולים ביותר קיימים בפיזיקה.
.2
הפערים בין בנים לבנות בחטיבת הביניים גבוהים יותר מאלה שנמצאו הן אצל גילאי בית ספר
יסודי והן אצל תלמידי חטיבה עליונה בתיכון (פרידלר ותמיר, ‏1990, עמ' ‏24).
.3

הנלמד לעומת הלא נלמד

בכל מחקרי האיגוד הבינלאומי להערכה בחינוך (IEA) נכללות הזדמנויות הלמידה כמשתנה מרכזי ובעל
השפעה רבה על ההישגים. המשמעות של ההשפעה היא שכאשר מעוניינים לדעת ולהבין משהו, צריך
ללומדו. אם לא יוקצה זמן ללימוד מושגים מסוימים, אין לצפות לידע ולהבנה של מושגים אלה. עם
זאת, בית הספר אינו מקור הלמידה היחידי, וקיימת למידה בלתי פורמלית מקריאה, מטלוויזיה ומכל
המתרחש סביבנו. בדרך כלל ניתן לצפות שההישגים בחומר שנלמד בבית הספר יהיו גבוהים יותר
מאשר בנושאים שלא נלמדו בבית הספר.

במחקר הבינלאומי השני נמצא בקרב תלמידי כיתה ט' הפרש גדול מאוד בין ההישגים בפריטים
המייצגים חומר נלמד ובין אלה המייצגים חומר שלא נלמד. הציונים הממוצעים לנלמד ולא נלמד היו
בהתאמה: לבנות ‏64 ו-‏48 ולבנים ‏71 ו-‏58. גודל האפקט לבנות היה ‏0.80 ולבנים - ‏0.65.

מסתבר שגם בלמידה בלתי פורמלית מחוץ לבית הספר יש לבנים יתרון ניכר על הבנות.

היות שלכל מדינה תכנית הלימודים משלה, מבחן הישגים אחיד שחובר עבור המחקר השלישי כלל גם
פריטים שתוכנם לא נלמד בבתי ספר מסוימים. מיון הפריטים לנלמד ולא נלמד בישראל נעשה על ידי
צוות שכלל מורה, מפקח ופרופסור להוראת המדעים.

התלמידים השיבו ל-‏103 פריטים רבי-בחירה, מהם ‏68 שנלמדו ו-‏35 שלא נלמדו.

נמצא שהציון הממוצע של הנלמד (‏62) עלה ביותר מסטיית תקן שלמה על הממוצע של הלא נלמד (‏48).
לוח ‏5 גם כולל התייחסות למספר נושאים מוגדרים. בחלק מהם מספר הפריטים בנושאים שלא נלמדו
קטן, ולכן יש להתייחס לתוצאות בזהירות. לגבי רוב הנושאים, הציון בנלמד גבוה יותר, כצפוי. מסיבה
בלתי ברורה, בכימיה גבוה יותר הציון שלא נלמד, אבל ציון זה מתייחס לשני פריטים בלבד, ולכן ייתכן
שאלה הם פריטים לא מסובכים.

כל הפריטים על גוף האדם נלמדו, ואכן הושג ציון ממוצע גבוה למדי. מפתיע שהציון הממוצע בנושא אור
זכה לאותו ציון כמו גוף האדם, אף כי נושא האור אינו כלול בתכנית הלימודים.

אשר לכיתות ח', ייתכן מאוד שהשאלות בנושא האור היו קלות, או שמורים לימדו על האור בהקשרים
אחרים, למשל בקשר לפוטוסינתזה.

גם במחקר הבינלאומי השני (SISS) נמצא יתרון בולט לנושאים שנלמדו (‏45 פריטים, X= 66, SD =
‏18) בהשוואה לכאלה שלא נלמדו (‏15 פריטים, X = 52, SD =20 ). זהו הפרש גדול המגיע לכדי ‏3/4
סטיית תקן (לוין, ‏1988, עמ' ‏90). בדיקה של תוצאות מבחן ההישגים ב- SISS באוכלוסיית תלמידים
של בית הספר היסודי מצביעה על הפרש גדול בפיזיקה - סטיית תקן שלמה, ‏1/3 סטיית תקן במדעי
כדור הארץ והפרש קטן ובלתי מובהק בביולוגיה (זוזובסקי, חן ותמיר, ‏1988). תוצאות אלו מוסברות
בכך שיש הרבה יותר הזדמנויות בלתי פורמליות לרכוש ידע ביולוגי, בעוד שהמקור העיקרי לידע
בפיזיקה הוא בית הספר.

לוח ‏5

אחוז התשובות הנכונות של תלמידי כיתה ח' בישראל בנושאים שנלמדו לעומת נושאים שלא נלמדו
(נכללו רק פריטים רבי-בחירה)

ציון ממוצע
מספר פריטים

לא נלמד
נלמד
לא נלמד
נלמד
סה"כ
55 60 7 10 17
מדעי כדור הארץ
ביולוגיה -
- 73 0 9 9
גוף האדם
53 64 7 16 23
נושאים אחרים
פיזיקה -
51 73 4 1 5
אנרגיה
65 - 8 0 8
אור
52 67 3 12 15
נושאים אחרים
           
35 58 2 13 15
כימיה
43 61 3 2 5
מדעי הסביבה
33 43 1 5 6
נושאים אחרים
X = 48 X = 62 35 68 103