Home
  education - חינוך





השוואת תרגומים


פנינה שירב, מרכזת צוות ספרות לבית הספר העל-יסודי הכללי, יהודית
בסה, מורה בבית הספר רנה קאסן.


הקדמה

השוואת תרגומים יכולה להיות תרגיל מרתק, המזמן עיון בשני כיוונים: ניסיון להבין את
הטקסט המקורי, על משמעויותיו ודקויותיו; דיון בבעיות לשוניות הנובעות מעצם פעולת
התרגום.

חשבנו שבמסגרת הפעילויות המיוחדות לרגל שנת הלשון, אפשר להציע לתלמידים להתנסות
בתרגיל זה, על קצה המזלג, תוך כדי לימוד "מקבת" מאת שקספיר. ‏1

בחרנו לעסוק בשני קטעים מתוך המחזה: סצנת הפתיחה, מערכה א', תמונה ‏1, והמונולוג
המפורסם של מקבת, מתוך מערכה ה', תמונה ‏5. כדאי יהיה לשלב פעילות זאת באמצע
התהליך של הוראת המחזה או בסיומו, לאחר שהתלמידים כבר בקיאים בתכניו.

התרגומים שנבחרו להשוואה הם מאת:
ב"נ סילקינר, 1939.
.1
אפרים ברוידא, תשי"ד.
.2
מאיר ויזלטיר, 1985.
.3

אפשר כמובן לבחור בתרגומים אחרים לצורך התרגול (וכן בקטעים אחרים). זוהי דוגמה
בלבד, אם כי מומלץ מאוד לכלול בהשוואה את תרגומו של ויזלטיר.

"מקבת" - מערכה א', תמונה ‏1

אפשרות א' - (לתלמידים מתקדמים בעלי ידע רחב באנגלית ובעלי הנעה מיוחדת)

קרא מתוך "מקבת" של שקספיר, בשפת המקור, את מערכה א', תמונה ‏1 ונסה לתרגם
אותה לעברית.

א. בתרגומך נסה לתת ביטוי הן למישור המשמעות ולמבחר המלים והן למרכיבים
צורניים (חריזה, תחושת מקצב).
עתה, לאחר שתרגמת:

ב. תאר כמה מן הקשיים או ההתלבטויות שליוו אותך כ"מתרגם" במהלך עבודתך,
והסבר את הפתרונות וההעדפות שאליהם הגעת.
האם הגעת במהלך התרגום ליותר מגרסה אחת?
הבא דוגמאות להתלבטות מן הסוג הזה וציין מה הנחה אותך בהעדפת הגרסה הסופית.

.1
בשלב זה יתקיים דיון בהנחיית המורה סביב כמה מהתרגומים המוצעים על ידי
התלמידים. יש להניח שבמהלך הדיון יועלו שאלות הנוגעות בנקודות לשוניות
וסגנוניות חשובות, כמו למשל: שמירה על רוח המקור; רמות-לשון; נרדפות (מלאה,
חלקית) ‏2 ; משמעות נלווית (=קונוטאטיבית) לעומת משמעות מילונית (=דנוטאטיבית);
צירופים כבולי תרבות; מתח בין העדפות של שיקולים צורניים (חריזה, מצלול,
מקצב) לבין שיקולי תוכן ומשמעות.
.2

אפשרות ב' (מורה שאינו מעוניין לעסוק בתרגיל המעשי של התרגום יוכל לפתוח את
הפעילות בהשוואת התרגומים המובאים להלן):

‏1. לפניך שלושה תרגומים שונים לסצנת המכשפות במחזה "מקבת" של שקספיר - מערכה א',
תמונה ‏1.
התרגומים נכתבו בתקופות שונות, על ידי מתרגמים שונים. נסו לקבוע איזה מהם מוקדם
יותר ואיזה מאוחר יותר, ונמקו את השערתכם.

תמונה א

קולות וברקים. נכנסות שלוש מכשפות

מקום שמם.
ומתי שלשתנו נפגש עוד פעם
במטר, לאור - ברק או נפץ - רעם?
מכשפה א:

סערת שדה-קטל כי תקום לדממה
ונגפו וגברו העורכים מלחמה.
מכשפה ב:

ובכן טרם תשקע השמש הימה.
מכשפה ג:
ומקום הראיון?
מכשפה א:
בין שיחי הציון.
מכשפה ב:
שם נפגש מקבת בחזיון.
מכשפה ג:
אני באה, חתולי.
מכשפה א:
הצפרדע קוראה.
מכשפה ב:
כרגע!
מכשפה ג:
ונאה מכער, ומכער הנאה -
כולן:
בערפל ובחלאת האויר נתעה.
יוצאות.


ב"נ סילקינר


תמונה ראשונה
רעם וברק. באות שלוש מכשפות.

אימתי שוב נפגש?
בגשם, רעם או ברק-אש?
מכשפה א:

כי תמו תהו ומהומה,
ונחרץ דבר מלחמה.
מכשפה ב:

וזאת לפני שקיעת חמה.
מכשפה ג:
היכן?
מכשפה א:
בערבה.
מכשפה ב:
אל מקבת שם נקרבה.
מכשפה ג:
אבוא, אפור.
מכשפה א:
הצב קורא.
מכשפה ב:
הנה!
מכשפה ג:
אור הוא שחור ושחור הוא אור:
נרכב בערפל עכור.
נעלמות
כולן:


אפרים ברוידא


תמונה ‏1
(ברקים ורעמים. נכנסות שלוש מכשפות)

מערכה ראשונה


בנות, מתי שוב נועד
לאור ברק, בתוך האד?
מכשפה א:

כשיגוע הערב-רב,
כאשר יכרע הקרב.
מכשפה ב:

בנפל השמש למערב.
מכשפה ג:
היכן, בנות?
מכשפה א:
על הגבעות.
מכשפה ב:
שם את מקבת נוכל לראות.
מכשפה ג:
שקוץ, אני באה!
מכשפה א:
קול קרפד.
מכשפה ב:
מיד!
מכשפה ג:
טוב הוא רע ורע ייטב:
נרחף בערפל, באויר המטנף.
(הן נעלמות)
יחד:

מאיר ויזלטיר


‏2. על פי הגדרתו של אבן-שושן, "ארכאיזם" הוא כינוי למלה או לתבנית לשון עתיקה, שיצאה
מכלל שימוש בימינו. ‏3

א. תנו דוגמאות לביטויים ארכאיים ונסו לתרגמם לשפת ימינו, או אפילו ל"סלנג".

ב. חזרו אל התרגומים שלפניכם ואתרו בהם מלים, צירופי מלים ותבניות לשון העונים
להגדרה של ארכאיזם.

ג. מה הן המסקנות שניתן להסיק מהשוואת התפוצה של מלים ארכאיות בשלושת התרגומים הנ"ל?

ד. קורא אנגלי שקורא את שקספיר במקור אמור להיכנס לעולם הלשון של התקופה
האליזבתנית. האם זה לגיטימי לקרב את סגנונו של שקספיר לסגנון הקורא העברי בן-זמננו
באמצעות התרגום? ‏4

.3

fair

foul
1.

יפה - attractive, beautiful
1.

offensive' causing diggust
- stiking, dirty
דוחה, מעורר גועל, דביק, מלוכלך
2.

בהיר וצח - clear and sunny
2.

סוער - stromy
3.

ישר והגון - first and honest
3.

רשע - very wiched, dishonest
מרושע, מנוול
(מתוך מילון Webster, אנגלי/אנגלי, הוצאו (ותורגמו) המשמעויות המרכזיות של המלים :
fair ו-faul)

מתוך המשמעויות הרשומות למעלה, ציין אילו באות לידי ביטוי או הדגשה אצל
המתרגמים השונים.
מה ניתן להסיק מכך על עבודת התרגום? האם זו העברה מלשון ללשון בלבד,
או האם זו גם פרשנות?

‏4. אילו נפלה לידיכם הזדמנות לביים תמונה זאת מתוך "מקבת", איזה מן התרגומים הייתם
בוחרים להעלות על הבמה? נמקו.

‏5. למי שבחרו באפשרות א' וניסו לתרגם בעצמם את התמונה הנ"ל: לאיזה משלושת התרגומים
מתקרב התרגום שלך, מבחינת מבחר המלים?

מערכה ה' תמונה ‏5
SEYTON
The queen, my lord, is dead.

MACBETH
She should have died hereafter: 14
There would have been a time for such a word. 15 -
Tomorrow, and tomorrow, and tomorrow,
Creeps in this petty pace 16 from day to day,
To the last syllable of recorded time; 17
And all our yesterdays have lighted fools
The way 18 to dusty death. 19 Out, out, brief 20 candle!
Life's but 21 a walking shadow, a poor player
That struts and frets his hour upon the stage,
And then is heard no more: it is a tale
Told by an idiot, full of sound and fury,
Signifying nothing.

המלכה מתה, אדוני.
סיטון:
לולא מתה היום, כי עתה מתה מחר;
מקבת:
בשורה זה היתה באה לו גם התמהמהה.
יום מחר אחד, עוד יום מחר, עוד יום מחר
זוחל בפסיעות קטנות אלו מיום ליום
עד התו האחרון בספר-הדורות;
וכל יום-אתמול מימי חיינו
האיר לאוילים הדרך לעפר-מות.
דעך, דעך, נר קטן! החיים - אך צל מתהלך,
שחקן עלוב הצועד ברגל-גאוה,
גועש ורועש רגעיו-מספר על הבמה
בטרם יאלם לעד; אך ספור-מעשה
בפי כסיל; שאון ורגז - ותכן אין.

נכנס רץ

אתה בא לפשק שפתיך; מהר דבר דבריך.


ב"נ סילקינר



מתה המלכה, מילורד.
סיטון:
לו מתה אחר-כך.
מקבת:
הן יש מועד לה לבשורה כזאת. -
מחר, ועוד מחר, ועוד מחר,
זוחל בצעד צב מיום ליום,
עד תג אחרון בספר הדורות;
וכל תמולינו לכסילים האירו
דרכם אל בור קברם. דעך, דעך, הנר!
חיים רק צל עובר; שחקן מסכן,
טופף טורף שעתו על הבימה
ואין לו זכר עוד; ספור-בדים הוא
ספרו אויל, מלא שאון וזעם,
ופשר אין.


אפרים ברוידא



המלכה - היא מתה.
סיטון:
מה הזדרזה כל-כך? בזמן אחר
מקבת:
היה מקום להודעה כזאת.
מחר, ועוד מחר, ועוד מחר
יזחל אט-אט כצב מיום ליום
עד דף אחרון בלוח-הזמנים;
וכל תמולינו רק האירו דרך,
שבה הלכו טפשים לזלל עפר.
דעך, דעך כבר, נר קצר!
חיינו צל עובר, שחקן עלוב
המקפץ שעה על הבימה
ומתנדף: הם רק מעשיה
של מפגר, גבוב של שצף-קצף,
בלי שום מובן.


מאיר ויזלטיר


את ההודעה בדבר מותה של המלכה, הנמסרת בפי סיטון המשרת, ניתן לתרגם בתרגום
חופשי (אחד לאחד) באופן הבא: המלכה, אדוני, מתה.
א. שלושת המתרגמים תרגמו את ההודעה בדבר מותה של המלכה באופן שונה.
השוו בין השלושה, תוך התייחסות לסדר המלים, לתוארי הפנייה (או להשמטתם).

ב. לו ניתנה לכם ההזדמנות לגלם את תפקיד המבשר, איזה משלושת הנוסחים הייתם
בוחרים, ומדוע?

.1
במקור, בשתי השורות הראשונות של תגובת מקבת על הבשורה קיימת מידה מסוימת
של כפל משמעות:
א. מוטב היה שתמות אחר כך (מאוחר יותר).
ב. אין זה הזמן המתאים לבשורה כזאת.
(כלומר, אפשרות א' מתייחסת לעצם אירוע המוות, ואילו אפשרות ב' - לזמן
המסירה).

א. דונו באופן שבו התמודדו שלושת המתרגמים עם כפל המשמעות במקור?
ב. האם, לדעתכם, ניתן למצות דו-משמעות בלשון התרגום? - הסבירו ונמקו את
דעתכם.

.2
נסחו במשפטים ספורים ובהירים את ההגות המובעת במונולוג של מקבת, בקטע
הפותח במלים:
Tomorrow, and tomorrow, and tomorrow
באיזה משלושת התרגומים הרעיון מובע באופן הבהיר ביותר? דרגו את התרגומים
על פי מידת הבהירות. איזה מהם עדיף לדעתכם?

.3
תרגום של מטפורה:
To the last syllable of recorded time
הצירוף recorded time מתורגם על ידי מאיר ויזלטיר כ"לוח זמנים" לעומת "ספר
הדורות" אצל שני המתרגמים האחרים.

א. בחנו את האסוציאציות השונות שמעלה כל אחד מן הצירופים הללו ותארו את
השפעתם על הטקטס בהקשר הרחב, הן מבחינת המשמעות והן מבחינת האווירה.

ב. איזה מהם אתם מעדיפים? פרטו ונמקו.

ג. Syllable פירושו הגה או הברה. שלושת המתרגמים תרגמו מלה זו כך:
סילקינר - תו.
אברהם ברוידא - תג.
מאיר ויזלטיר - דף.

איזה מהשלושה יוצא דופן?
עתה בחנו את שלושת הניסוחים:
- "תו אחרון בספר הדורות"
- "תג אחרון בספר הדורות"
- "דף אחרון בלוח הזמנים".

שלושת הצירופים הללו בנויים על מתח בין גדול לקטן. באילו מן הצירופים המתח
חד יותר, דרמטי יותר? איזה תרגום מוצלח יותר, לטעמכם?

.4
המלה "fools", המופיעה במקור, מתורגמת כך:
סילקינר - אווילים
ברוידא - כסילים
ויזלטיר - טיפשים.

א. האם, לדעתכם, קיימת נרדפות מלאה או חלקית בין שלוש הבררות?
האם יש הבדלים בהשתמעויות ובאסוציאציות בין השלוש?
בסיטואציה יומיומית עכשווית (כשחבר מרגיז אתכם), מה תעדיפו?

ב. בדקו את ההבדלים בין "אוויל", "כסיל" ו"טיפש" במילונו של אבן שושן.
האם בעזרת המילון ניתן לעמוד על הבדלי משמעות ביניהם?

ג. "כסיל" ו"אוויל", שתיהן מלים המופיעות במשלי וקוהלת, מה שאין כן לגבי המלה
"טיפש" שאינה מופיעה במקרא.
מה ניתן להסיק מעובדה זו?

ד. שימו לב שגם המלה "idiot", המופיעה בהמשך, זוכה לתרגומים שונים: "כסיל",
"אוויל" ו"מפגר". האם יש עקביות בבחירת מלות הגנאי בתרגומים השונים מבחינת
רמת הלשון?

.5
לאחר שעיינתם בפרטים השונים בקטע זה, כפי שהוא מתורגם על ידי שלושת
המתרגמים, קראו (רצוי בקריאה מוטעמת ולאחר הכנה קלה) את שלושת התרגומים:
האם עולה דמות שונה של מקבת, או מצב נפשי שונה של דמותו - בתרגומים השונים?
(היכן הוא יותר פילוסופי? קצר רוח? זועם? קודר? אימפולסיבי?)

.6
בחרו צירוף לשוני נוסף ממונולוג זה, שלדעתכם זוכה להארה שונה על ידי
המתרגמים השונים, ונתחו את ההבדלים.

.7
"חתרתי... לדיאלוג חי, המתנזר מפניני לשון חנוטות ונזהרתי שלא להתרחק יותר
מדי מן העברית הישראלית המתרגם את שקספיר חייב לזכור שהוא עובד בראש
ובראשונה בשביל השחקן", כך כותב מאיר ויזלטיר בהערותיו למחזה אחר של
שקספיר, ל"אנטוניוס וקליאופטרה" ‏5 . האם מטרות מוצהרות אלה אכן משתקפות
בתרגומו ל"מקבת"? בחנו, נמקו והדגימו, על פי הקטעים שלפניכם.
.8

הערות שוליים
המעוניינים בתרגילים נוספים מסוג זה יוכלו לעיין בחוברת חינוך על הפרק
- לשנת הלשון, האגף לתכניות לימודים. בחוברת יש השוואת תרגומים של קטעים
מתוך "אותלו" ומתוך "רובינזון קרוזו", וכמו כן מומלץ לעיין בחוברות
מאזניים במדור הקבוע "מבעד למטפחת".
.1
נקודה זו, האחרונה, רלוונטית במיוחד בקשר לביטוי המרכזי: fair is foul
and foul is fair. וראה בהמשך שאלה ספציפית בנוגע לביטוי זה.
.2
להלן דוגמאות כדי לסבר את העין ואת האוזן:
החישו את צעדיכם והעפילו אל מרום ההר.
קצה נפשי במליצות הללו.
לבי הולך שבי אחרי סרטים מצוירים, ונפשי יוצאת לספרי הרפתקאות.
סבורני, ראיתיך אמש, ופניך נפולות; מה זה היה לך?
או למשל - דיווח על תחזית מזג האוויר בלשון ארכאית: מחר תיקוד השמש;
המעלות ירקיעו שחקים; לפנות ערב הארץ תרעש ותגעש, והעבים יקדירו את פני
השמים.
.3
מן הראוי לשים לב לכך כי עבור הקורא בן זמנו של שקספיר, ל שונו של
המחזה לא הייתה ארכאית. היא ארכאית רק עבור הקורא המודרני. לכן שאלה
ד' חשובה.
.4
מאיר ויזלטיר, "בשולי התרגום" אנטוניוס וקליאופטרה, עם עובד, 1989.
.5