Home
  education - חינוך





ביבליוגרפיה מוערת לשירת יהודי המזרח




בהתאם לכלול בתכנית הלימודים החדשה בספרות לחטיבה העליונה

תודתנו נתונה לד"ר אפרים חזן ולד"ר יוסף טובי על עזרתם בהכנת רשימה ביבליוגרפית זו.

א. השירים הכלולים בתכנית


שירת יהודי המזרח מיוצגת בתכנית הלימודים על ידי קבוצת שירים, שחלק ממנה כלול
בחלק א' של התכנית, בפרק "ימי הביניים - שירים ומקאמות" (עמ' ‏32‎-31) וחלק נוסף -
בחלק ב' של התכנית, בפרק "שירה עברית" (קבוצה ב', עמ' ‏65‎-64). זיקתם של רוב השירים
הללו למוסכמות השירה העברית, שנכתבה בימי הביניים בעיקר בספרד, מאפשרת לראות בהם
מעין המשך לשירת "תור הזהב" בימי הביניים וללמד אותם תוך התייחסות לרקע זה.

במבחר השירים השתדלנו להתחשב בטעמו של הקורא בן זמננו ובהתעניינותם של תלמידים
בגיל ביה"ס התיכון. את השירים הכלולים בתכנית ניתן למצוא בשתי האנתולוגיות:
ימי הביניים: שירים ומקאמות, בעריכת י. רצהבי, הוצאת עם עובד, ת"א 1980.
אנתולוגיה של שירת ימי הביניים, בעריכת דן פגיס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א 1980.

ב. ביבליוגרפיה כללית

בן-יעקב, א, שירה ופיוט של יהודי בבל בדורות האחרונים, הוצאת מכון
בן-צבי, ירושלים, תש"ל.
.1
הברמן, א"מ, תולדות הפיוט והשירה, הוצאת מסדה, רמת גן, תש"ל.
סקירה על המרכזים השונים ופרטים קצרים על משוררים שונים.
.2
חזן, אפרים, מבוא לספרו שירי פרג'י שוואט, הוצאת מכון בן-צבי, ירושלים,
תשל"ו.
המבוא כולל תאור תכונותיה ואופייה של שירת יהודי צפון אפריקה.
.3
הנ"ל. "השירה העברית בצפון אפריקה - המשך וחידוש" פעמים, ‏2 (קיץ תשל"ט),
עמ' ‏47‎-39.
.4
הנ"ל. שירו לו זמרו לו, שירים המושרים בפי יהודי צפון אפריקה, ספריית
המורה הדתי בעריכת א' וסרטייל, ירושלים תש"ם (כולל שירים של דוד בן
חסין).
.5
טובי, יוסף "בין שירת תימן לשירת ספרד", בתוך: יהדות תימן, פרקי מחקר
ועיון, בעריכת י' טובי וי' ישעיהו, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשל"ו,
עמ' סג-שלב. המאמר עומד על תכונות בולטות בשירה התימנית תוך השוואה
והקבלה בינה ובין שירת ספרד.
.6
הנ"ל. "חיקוי ומקור בשירתם של יהודי תימן", פעמים ‏2 (תשל"ט), עמ' 38‎-29.
.7
הנ"ל. "השירה העברית בארצות המזרח ובצפון אפריקה", פעמים ‏2 (תשל"ט), עמ'
‏64‎-55.
סקירה תמציתית ומיפוי של מרכזי השירה במזרח ובצפון אפריקה.
.8
משרד החינוך והתרבות, האגף לתכניות לימודים שירי קודש לבית הספר
הממלכתי-דתי: מדריך למורה וחוברת לתלמיד (על פי תכה"ל לחטה"ב), מהדורת
ניסוי, ירושלים תש"ם, הוצאת "מעלות". נלווית לחומר מחסנית-קול ובה לחנים
מוקלטים של השירים והפיוטים שבחוברת (בהפצת המרפ"ד).
.9
רצהבי, יהודה, ילקוט שירי תימן, הוצאת מוסד ביאליק, סדרת "דורות",
ירושלים, תשכ"ט.
.10
מזמרת תימן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א, תשמ"ב, כולל עשרים ושניים שירי
זמר תימניים שנקלטו בעולם הזמרה בישראל.
.11

ג. ביבליוגרפיה למשוררים ושיריהם

(על פי סדר א"ב של שמות המשוררים)

אבן צור יהודה בן יעקב
חי בתיטוואן שבצפון מרוקו (הספרדית) באמצע המאה הי"ט.
השיר "ידידי אחי וקרובי" הכלול בתכנית הוא מסוג פיוטי ה'תוכחה' והוא בנוי על דרך
הקינה. המשורר מקונן על כי נתפס ליצר הרע ונתפתה לו ומבקש מהאל, כי יעזור לו לשוב
בתשובה שלמה.
השיר נדפס ללא באור בספר צלצלי שמע למשה בן צור, אלכסנדריה תרנ"ב, דף מ"ט, ב'.
על שירת יהודי צפון אפריקה - ראה פריטים ב‏3, ב‏4, ב8.

אזיכרי אלעזר
חי בצפת במאה הט"ז. הערך "אזיכרי, אלעזר" בתוך אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית) כרך
ד, עמ' ‏1009‎-1008 כולל פרטים ביוגרפיים.
השיר "ידיד נפש" נדפס בספרי תפילה רבים. מעיקרו נתחבר לתיקון חצות. בקהילות מזרח
אירופה נהגו לאומרו סמוך לערבית של שבת. ניתוח השיר והצעות לדרכי הוראה ניתן למצוא
בשני הפרסומים הבאים:
חזן, אפרים, פיוטים וקטעי תפילה מן הסידור - עיון ודרכי הוראה.
סדרת הספרייה למורה הדתי בעריכת א' וסרטייל, משרד החינוך והתרבות תשל"ט, עמ' 37‎-33.

שירי קודש לבית הספר הממ"ד (פריט ב‏9), עמ' ‏169‎-162

אלצ'אהרי זכריה
חי בתימן במאה הט"ז ביקר בא"י בשנות הששים במאה זו. מראשוני המקובלים בתימן. ספרו
העיקרי בתחום השירה הוא ספר המוסר הכתוב בצורת מקאמות (מחברות). הספר יצא לאור
במהדורה מדעית על ידי יהודה רצהבי, ירושלים תשכ"ה. מספר זה, המשלב בתוכו שירים
רבים, לקוח השיר "נפש יקרה איך בתוך גוף תשכני" (עמ' ‏122). מבוא נרחב על המשורר,
זמנו ועל הספר במבוא. הטקסט מלווה בשינויי נוסח, פירוש ומפתחות רבים.
מלבד ספר זה כתב שירים רבים, שירי חול ופיוטים, שלא נכללו בספרו של רצהבי. רבים
מהם נתפרסמו בשנים האחרונות במהדורות מדעיות- מבוא, הערות ופירוש, על ידי יוסף
טובי, בכמויות שונות ובעיקר בגליונות, אפיקים, ובמערכה. לרשימה מפורטת עד תשל"ה ראה:
יוסף טובי, יהדות תימן, ביבליוגרפיה, ירושלים תשל"ה, עמ' ‏104. וכן: יוסף טובי, שיר
נוסף מיצירתו של רבי זכריה אלצ'אהרי, אפיקים עז (שבט תשמ"ב), עמ' ‏21‎-20.
עיון בשיר "נפש יקרה איך בתוך גוף תשכני" מצוי בספר: מסורי-כספי, מ. נהר די נור,
הוצאת אפיקים, ת"א, תשל"ח.

בן חלפון אברהם
משורר תימני שחי במאה הי"ב או הי"ג. ערך בעצמו את דיוואן השירים שלו, הכולל שירי חול
ופיוטים למועדים שונים. הדיוואן עצמו, בכתב-יד יחיד מתימן, נשמר בספריית הסמינר
לרבנים בניו-יורק.
בכתבי יד תימניים שונים וכן בסידורים ובקובצי שירה של יהודי תימן נעתקו שירים שונים
של אברהם בן חלפון, ביניהם הכלולים בדיוואן וגם אחרים. את השירים הכלולים בתכנה"ל
ניתן למצוא בתוך הפירסומים הבאים:

דוידזון, ישראל. "שארית מן דיואן אברהם בבן חלפון". בתוך: ציונים, קובץ
זכרון לי"ג שמחוני, ברלין תרפ"ט, עמק'צ ‏81‎-58. כולל מבוא על המשורר
ושירתו והערות לשירים עצמם.

רצהבי, יהודה. ילקוט שירי תימן, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תשכ"ט.
בקובץ כלולים ‏5 משירי אברהם בן חלפון, עם פירוש, וביניהם - השירים
"שמח חתן" / "יחידה כבדי ליבך" (אבל לא "מי זאת כשחר נשקפה").
על מקומו של אברהם בן חלפון בשירת יהודי תימן ראה פריט ב‏7.

בן חסין דוד בן אהרן
חי במרוקו בין השנים ‏1792‎-1722. חיבר שירים ופיוטים רבים, חלקם נכללו בספר הנדפס
"תפילה לדוד" (אמסטרדם תקמ"ז; קזבלנקה תרד"א) בתוכו השיר "ה' דבקה לעפר נפשי", הכלול
בתכנית.

על חייו ושירתו
יוסף בן נאים, מלכי רבנן, ירושלים תרצ"א, דף כה', ב; כו א.
א.
Haim Zafrani, Poesie Juive en Occident Musleman, Paris, 1977.
על פי המפתח, עמ' ‏460, ערך:
.Hasin, D
ב.



אפרים חזן, "השירה והפיוט של יהודי צפון אפריקה", החינוך, אדר תשל"ט, עמ'
‏225‎-220.
וראה גם פריטים מס' ב‏3, ב‏4, ב‏5.
ג.



בן ישראל יוסף
חי בדרום תימן בסוף המאה הט"ז ובראשית המאה הי"ז. ערך עליו נכתב על ידי יהודה
רצהבי באנציקלופדיה יודאיקה, כרך ‏10, עמ' ‏230, 231. שייו נדפסו במהדורות שונות.
חלקם מקובצים בשירי תימן של א"ב אידלזון, סינסינטי תרצ"א, עמ' ‏64‎-45.
השיר "ישקף אלהים" כלול בילקוט שירי תימן לרצהבי, עמ' 113.

הבבלי עזרא בן יחזקאל
רב ומשורר שחי בבגדד במחצית הראשונה של המאה הי"ח. קטע מחיבורו "תוכחות מוסר",
קושטא תצ"ה, הכלול בתכנית, נדפס עם ניקוד ובלוויית פירוש בספרו של אברהם בן יעקב,
שירה ופיוט של יהודי בבל בדורות האחרונים, ירושלים תש"ל, עמ' ‏236‎-227. (ר' פריט
א‏1).

בר נסים הלוי אדונים
חי בפאס שבמקורו במאה העשירית או האחת עשרה לספירה. אפשר שהיה קראי. שירו "אלי
השיבני באנחה ומהומה" הכלול בתכנית, נדפס בספרו של חיים שירמן, שירים חדשים מן
הגניזה, ירושלים תשכ"ו, במהדורה מדעית עם פירוש, במסגרת פרק על המשורר ושירתו, שם,
עמ' ‏62‎-58.

הלוי דוד בן זכריה
חי בתימן, זמנו אינו ידוע. אינו מאוחר למאה הט"ו. ידועים ממנו כמה שירים. מכולם זכה
למהדורה מדעית רק השיר "חשקי בת מלאכים תמה", הכלול בתכנית הלימודים. נדפס על ידי
יוסף טובי, "שירי שבת למשורר רבי דוד בן זכריה הלוי, אפיקים (טבת, תשל"ו), עמ' ‏10.
לעניין שירי שבח בכלל ראה גם ספרו של פגיס, דן, שירת החול ותורת השיר לרבי משה
אבן עזרא ובני דורו, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תש"ל, עמ' ‏54‎-52; 196‎-151.

חכימאן אהרון בן אברהם
חי במחצית הראשונה של המאה הי"ד בבגדאד. שלושה מהשירים הכלולים בדיוואן שבכתב יד
פורסמו על ידי שירמן, חיים, שירים חדשים מן הגניזה, ירושלים תשכ"ו, עמ' ‏146‎-139,
כולל גם דיון על המשורר על פי הדיוואן.
על מקומו של משורר זה במפת השירה העברית במזרח ראה פריטים ב‏1, ו-ב9.

מכיוון שמסורת השירה הספרדית ניכרת היטב ביצירתו ומכיוון שהשיר שבתכנית "ויונה על
הדס" הוא שיר שבח במבנה מעניין, כדאי לרענן את הידיעות על שירת השבח על פי ספרו
הנ"ל של פגיס וכן על פי: לוין, ישראל, מעיל תשבץ, הוצאת אוניברסיטת תל-אביב
והקיבוץ המאוחד, ת"א, תש"ם, עמ' ‏188‎-184.

ישועה (בן יעקב)
משורר תימני חשוב שזמנו אינו ידוע לנו, אך אינו מאוחר למאה הט"ו. מעטים משיריו נשמרו
בידינו, חלקם נדפסו במהדורות מסורתיות. שירו "יונת אלם קץ ישעה כי מלך", שהוא סליחה
המיועדת ליום כיפור, והנכלל בתכנית, נדפס בליווי פירוש קצר בספרו של יהודה רצהבי,
ילקוט שירי תימן, ירושלים תשכ"ט, עמ' ‏83.

מזל טוב שלמה
חי בקושטא בסוף המאה הט"ו ובמחצית הראשונה של המאה הט"ז. ששים משיריו נדפסו על ידו
בספר שערך, "שירים וזמירות ותשבחות", קושטא ש"ה. ראה עליו במחקרים הבאים:

יצחק דוד מיקון, "ר' שלמה בן מזל טוב", ספר היובל לאלכסנדר מארכס
(החלק העברי) ניו-יורק תש"י, עמק' שכא-שמט, בעיקר בירורים ביוגרפיים
וביבליוגרפיים.
.1
א"מ הברמן, מבחר השירה העברית חלק ב', ירושלים ‏1965, עמ' ל - מד.
פרסום שלושה שירים בניקוד ובפירוש קצר, כולל השיר "שובי יפת עין" (עמ'
לב - לד), הכלול בתכנית.
.2

מצליח צאלח בן יוסף
רב הקהילה בבגדאד במחצית השניה של המאה הי"ח. אוסף שיריו ופיוטיו, בניקוד ובפירוש,
נכללו בספרו של אברהם בן יעקב, שירה ופיוט של יהודי בבל בדורות האחרונים,
ירושלים, תש"ל, עמ' ‏46‎-21. כולל השיר "צח ואדום דגול מרבבה" (עמ' ‏36), הכלול בתכנית.

ישראל נג'ארה
המשורר העברי הגדול ביותר במאה הט"ז, לאחר גירוש ספרד. חי בצפת ובמקומות אחרים
בארץ ישראל. הדפיס חלק משיריו עוד בחייו בספר זמירות ישראל. בספר זה נכללו שלושת
שיריו הכלולים בתכנית (מהדורת פריס - חורב, הוצאת מחברות לספרות).

שירים רבים משלו נותרו בכתב-יד לאחר מותו, חלקם נדפסו במהדורות מסורתיות, וחלקם
במהדורות מדעיות; מחקרים לא מעטים נכתבו עליו ועל שירתו. מתוכם נציין את הבאים:

גאון, מ"ד, "ר' ישראל נג'ארה וזמירותיו", מזרח ומערב ה (תרצ - תרצב) עמ'
‏163‎-145.
.1
אהרון מירסקי, "שירי גאולה לרבי ישראל נג'ארה". ספונות (התשכ"א), עמ' רז -
רלד, כולל פרסום כ"ה שירים חדשים.
.2
הנ"ל. "שירי נגר ובר נגר". ספונות (תשכ"ב), עמ' רנט-שב, כולל פרסום כ"ה
שירים חדשים.
.3
יוסף יהלום, "ר' ישראל נג'ארה והתחדשות השירה העברית במזרח לאחר גירוש
ספרד", פעמים ‏13 (תשמ"ב), עמ' 124‎-96.
.4

נחום
המשורר נחום הוא כנראה בן צפון אפריקה, אך משום הספק לגבי מוצאו נכלל באנתולוגיה
של ח' שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס תשט"ז, תשכ"א, עמ' 462‎-454.

יצירתו של נחום קובצה במהדורתו של יונה דויד, שירי נחום, ירושלים תשל"ד, הכוללת גם
מבוא לתולדות המשורר ושירתו.

עונקינירה דוד
חי בקושטא ובסאלוניקי במחצית השניה של המאה הט"ז. שיריו מצויים ברובם בכתב יד. עליו
ועל שירתו ראה: יוסף פטאי, משפוני השירה, ירושלים תש"ד, עמ' ‏107‎-86.

השיר "אראה שער ראשך" הכלול בתכנית, נדפס בניקוד ובלוויית פירוש קצר בספרו של א"מ
הברמן, מבחר השירה העברית, חלק ב', ירושלים ‏1965 עמ' נז - נט.

קלעי רחמים
חי במצרים במאה הי"ז. מחקר יחיד מפורט עליו ועל שירתו, כולל שירו "היה כציץ נובל"
הכלול בתכנית, הוא מאמרו של מאיר ולנשטיין "המשורר רחמים קלעי, סביבתו וחוגו" בתוך:
ספר שירמן, ירושלים תש"ל, עמ' ‏134‎-111; השיר מלווה בפירוש מפורט.

שבזי שלום
חי בדרום תימן במאה הי"ז. ביבליוגרפיה מפורטת ניתן למצוא בתוך:
סדי ש' וטובי י', שירים חדשים לרבי שלום שבזי, הוצאת מכון בן-צבי ירושלים, תשל"ו,
עמ' ‏37‎-35.
השיר "מי נשקני ואני נגעלת" כלול בילקוט שירי תימן של יהודה רצהבי, עמ' ‏125‎-124
בלוויית פירוש.
השיר "איילת החן" כלול במהדורות מסורתיות רבות וכן בפריט ב‏10 ברשימתנו.
על שירת שלום שבזי - ראה במבוא לספר הנ"ל של סרי וטובי וכן מאמרו של יהודה רצהבי,
"רבי שלום שבזי ושירתו", ספונות ט' (תשכ"ה), עמ' קלג - קס"ו.
על שירת תימן בכלל ר' פריטים: ב‏6, ב‏7, ב‏10, ב11.