Home
  education - חינוך





עבודת גמר בספרות


ד"ר אברהם גרין, מפמ"ר להוראת הספרות, משרד החינוך


התאספנו כאן ‏1 , מורים שרוצים להיות המובילים במערכת החינוך לקראת המאה ה-‏21, כדי
לדון בדרך אלטרנטיבית לבחינות, לעידוד לימודי הספרות. השיטה הנוכחית של הוראת
הספרות פשטה קצת את הרגל, ויש לחפש לה אלטרנטיבות. אחת מהן היא כתיבת עבודות גמר.
לצערי, התנאים עדיין אינם בשלים למעבר המוני לשיטה זו. יש לנו עדויות לכך, שמספרן
אינו גדל באופן משמעותי. כל הוראת מקצוע הספרות היא בעייתית, שכן מעמדם של
המקצועות ההומניסטיים נמצא בירידה. הספר שוב איננו מצרך מבוקש כבעבר, משום
שהתלמידים החשופים לאמצעי התקשורת, מתרגלים לרכוש מידע מהיר, חטוף ושטחי ממקורות
שונים, ולכן קשה להם להתרכז בקריאה המחייבת מאמץ ופעילות אינטלקטואלית מצד הקורא.
לצערנו גם חלק לא קטן מן המורים אינם משדרים לתלמידיהם אותות של מעורבות אישית
בספרות בת הזמן ובקריאה. אין צורך להכביר מלים על החסר המצטבר בתחום הנאורות,
שנוצר אצל אנשים שאינם קוראים. לעומת זאת, לא קשה להצביע על היתרונות שיש לאדם
קורא. לאדם הקורא ישנם כללים לשפוט את התהליכים החברתיים והתרבותיים בני זמנו
ולהבין טוב יותר את משמעות הקיום האנושי. בדורנו נחוץ לחנך אדם המסוגל ליצור איזון
בין דרישות של החיים השוטפים לבין מציאת עתים בשביל הנפש, לשאר הרוח. בקצב המהיר
של חיינו יש תחרות על תשומת הלב של האדם, הנקלע בין מוקדים שונים של גירוי ושל
פיתוי לבין הקריאה המסורתית של ספר. אולם ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה מאפשרת
ניצול הכלים החדשים, כדי לעורר את סקרנותו של התלמיד, ולהגביר את הקשר בין המורה
לבין התלמיד, ולבנות מערכת מאורגנת של חינוך והוראה, שמובילה את התלמיד ומעודדת
אותו לכתוב עבודה.

יש לזכור, כי עבודה איננה יכולה להיכתב בחלל ריק. יש צורך לשלב את ההכנות לקראת
כתיבת עבודה במסגרת תכנית הלימודים, תוך פיתוח שיטתי של מיומנויות ושל התנסויות,
למשל: גישה לספרייה; הכרת ספרי עזר במקצועות השונים; אימונים איך לגשת להגדרת נושא,
שלא יהיה רחב מדי ולא צר מדי, אלא יתמקד בתופעה או בבעיה, וישתדל להקיף אותה מכמה
זוויות. יש לאמן את התלמיד בסוגי קריאה שונים, שמתאימים לסוג ספרי העזר ולמטרות
שמתכוונים להשיג. כמו כן, יש להקנות מיומנויות בטכניקות של השגת מקורות מידע - כיצד
מכינים ביבליוגרפיה, למשל. היום בעידן המחשוב של הספריות, ישנם מקורות זמינים לכותב
עבודה בספרות להשגת ביבליוגרפיה. כמו כן, ב'מכון גנזים', בבית הסופר על שם
טשרניחובסקי ‏2 , ניתן להשיג ביבליוגרפיה: מה כתב היוצר ומה כתבו עליו; תיקים של גזרי
עיתונות ובהם ביקורת שוטפת על היוצר; וכן ארכיון אישי של כל סופר, ובו נתונים
ביוגרפיים, מכתבים, גירסאות שונות של כתבי יד ושאר תעודות חשובות לחוקר. ישנו
התקליטור החינוכי, שהוא אמצעי עזר אלקטרוני, שבאמצעותו ניתן להעלות קובצי
ביבליוגרפיה על ספרות שרוכזו באוניברסיטת חיפה. מעלים, למשל, על מסך את שם המחבר,
וכל כתביו מופיעים על הצג. הפיקוח על הוראת הספרות מכין, בשיתוף עם יחידת התקליטור
החינוכי, מאגר של חומר עזר לחינוך לשוני וספרותי, שיכלול גם דוגמאות של עבודות גמר
מעולות שנכתבו על ידי תלמידים. כל הכלים האלה, הפותחים פתח רחב לכתיבת עבודה,
חשובים גם להכנת הבוגר לקראת המשך לימודיו באוניברסיטה.

כתיבת עבודה דורשת קריאתם של מאמרים ושל ספרים שלמים ויכולת תמצותם. לא ייתכן
ללמוד מקצוע מסוים כהלכה ללא הזדקקות לספרייה. יש להמיר את הקשר של התלמיד עם
המחברת, שבה הוא רושם את דברי המורה, בקשר עם טקסטים. על המורה להפנות את התלמיד
לאופציות פרשניות שונות ולהרגילו לקריאת מקורות נוספים ואלטרנטיביים. גם השימוש
במעבד התמלילים לצורך כתיבת העבודה, עריכתה, שיכתובה, פותח אופקים חדשים על ידי
התפנות לפיתוח הכתיבה היצירתית והעיונית תוך סילוק מכשולים טכניים.

על מה לכתוב? יש ים של נושאים שאפשר לכתוב עליהם במסגרת לימודי הספרות. הספרות
היא חלק מהחיים, ובתור שכזאת היא מתמודדת עם כל שאלות החיים. הספרות עוסקת
בנושאים נצחיים, שדנים במשמעות קיומו של האדם בעולם, החל מהנושאים הגדולים של
אמונה וכפירה ובחירה וכלה ביחס האדם לעצמו ולחברה ובקונפליקטים שבין צדדים שונים.
כל הנושאים האלה מזמנים אפשרות לכתיבת עבודת גמר ולגירוי הסקרנות האינטלקטואלית
של התלמיד. לגבי קבוצת תלמידים מסוימת זוהי הזדמנות להפוך התעניינות ללימוד מעמיק
מעבר למה שיכול מורה ללמד בכיתה ומעבר למה שיכולה הכיתה עצמה ללמוד במסגרת
הרגילה. כותבת אחת העבודות הבחינה, למשל, תוך כדי קריאה בספריו של מאיר שלו, שנעשה
שימוש רב במיתוסים למיניהם. לעומת זאת, כשקראה את דברי הביקורת שכתבו המבקרים על
ספריו, לא מצאה בהם כמעט התייחסות אל המיתוסים, מה שנראה בעיניה כהחמצה מוחלטת של
הטמון בטקסטים. היא התמסרה אפוא ללימוד שיטתי של המיתוס לסוגיו ולשימושיו בתרבות
ובספרות ובתולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. רק לאחר מבוא גדול על המיתוסים,
שבו גילתה הכותבת שליטה בספרות המקצועית הרלבנטית, היא ניגשה ליישם את השימוש
במיתוסים האלה ביצירותיו של שלו והוכיחה שבספריו מצויים ערכים אסתטיים ואחרים,
גדולים מאלה שעליהם עמדו המבקרים. היא לא יצאה ידי חובתה, עד שהחליטה לקיים ריאיון
עם המחבר עצמו ולהציב לו שאלות. תענוג לקרוא עבודה שכזו. לפני הקורא הסתמן דבר
שלם, מעבר להפגנת שליטה במיומנויות ההבעה ובארגון החומר.

למעשה, כתיבת עבודה איננה משימה פשוטה כל כך. יש צורך בידע רב ובהתנסות קודמת.
צריך להבחין בין נושאים כלליים, מופשטים, ערטילאיים, לבין נושאים מוגדרים. ניתן
לבחור בנושאים שלהם הבטים רלבנטיים לחיינו, כמו - ההתמודדות עם הזהות היהודית
והישראלית בספרותנו באמצעות העלאת הדימוי של הערבי בה, נושא המיוצג באנתולוגיה של
אהוד בן-עזר. בראשיתה עיצבה הגישה הרומנטית את דמות היהודי התנ"כי הקדמון בדמותו
של הערבי. אך במהלך הזמן הלכה והשתנתה דמות הערבי בספרותנו. דמות הערבי הוצגה
כדמות שטוחה של עוין, של זר ושל חורש רע. בספרו של א.ב. יהושע מר מאני, עברה דמות
הערבי גלגולים נוספים. לנושא של השתקפותו של העברי בעיתוני הילדים ובעיתוני הנוער
יוחדה עבודת גמר מענינת. ניתן לפתח כיוונים נוספים, כגון: השתקפותו של העברי ביצירתם
של יוצאי ארצות ערב, כמו סמי מיכאל ואלי עמיר, ותיאור מערכת היחסים בין יהודים
לערבים ביצירותיהם. ספרו של אלי עמיר מפריח היונים עשוי לעורר מחשבה מרובה, שלה
השלכות על חיינו. משום מה אין אנו עושים שימוש ביצירות של סיפורת ושל שירה פרי עטם
של סופרים ערבים בני זמננו. בהוצאת כתר, למשל, הופיעה סדרה של ספרים בעריכת עמי
אלעד, המוכן להנחות כותבי עבודות גמר בנושא זה. נושא מרתק אחר הוא, למשל, דמות
האשה בספרות, נושא רחב שאפשר לפתוח אותו במדאם בובארי, שתורגם לאחרונה מחדש,
ולסיימו בעליזה בדיחי של שולמית לפיד.

ישנן ארבע צורות של עבודות גמר בספרות:
עבודה עיונית, שהודגמה לעיל.
.1
עבודה יצירתית - תלמיד מחליט לכתוב סיפור או קבוצת שירים או דרמה.
עבודה זאת צריכה להיות, ראשית לכול, ברמה המתקבלת על הדעת, שהרי לא כל
מחזיק עט בידו הוא יוצר או סופר. לכן חשוב לבחון דוגמאות של יצירתו
לפני שמאשרים לו את כתיבת העבודה. כתנאי לקבלת עבודת יצירה צריך
התלמיד להכין מבוא תיאורטי על הז'נר שבו הוא יוצר, היבטים של הז'נר
וזיקתם ליצירתו המקורית ובקיאות בספרות המקצועית בנושא הנדון. תלמיד
מסוים, שהתכוון להגיש עבודת גמר יצירתית בז'נר של הסיפור, נסחף, למשל,
במידה כזו במהלך עיסוק במבוא התיאורטי, עד שהגיע למסקנה (מתוך עיון
בחומר רב) שאין הבחנה בין סיפור קצר, לבין רומן ולבין נובלה. זאת היתה
'הארה', התגלות שהיתה לו, כך שהיצירה שלו עצמה נשארה ללא ניתוח, והוא
הפך למעשה נושא משני לנושא עיקרי.
.2
מעשה תרגום - כתנאי לתרגום של יצירה מלועזית לעברית נחוצה שליטה בשתי
הלשונות ויכולת להיכנס לרוח היצירה המתורגמת. גם כאן יבוא מבוא תיאורטי,
שבו יוכיח התלמיד את מודעותו לבעיות הכרוכות בתרגום מלשון ללשון.
.3
עבודה בין תחומית - הספרות כמתעדת מאורעות היסטוריים, למשל, עיבוד
יצירות ספרות לסרטים, השתקפותן של יצירות אמנות בספרות ואינטרפרטציה
של יצירות ספרות באמנויות אחרות.
.4

סקרנו פה הבטים שונים של עבודת הגמר כחלק מדרך עבודה אלטרנטיבית בלימוד הספרות.
תקוותי היא, שירבו המורים, שיקבלו על עצמם את הטורח ואת העונג שבעידוד תלמידיהם
לכתיבת עבודת גמר.

הערות שוליים
דברים במרכז יובילר לעבודות גמר באוניברסיטה העברית ביום עיון על
הנושא.
.1
רחוב קפלן ‏6, תל אביב.
.2