Home
  education - חינוך





טיפוח תרבות הקריאה והדגשת
מרכזיותו של הספר במערכת החינוך
בעידן הטלוויזיה - הצעת קווי
פעולה


המזכירות הפדגוגית, הפיקוח על הוראת הספרות


מליאת המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות החליטה, לאחר דיון בנושא, שיש
צורך בהדגשת מרכזיות הספר במערכת החינוך ובהעמקת החינוך לקריאה לשם הנאה בעידן
הטלוויזיה.

מטה והסברה
יוקם מטה שיתאם בין פעולת הגופים השונים שיפעלו בתחום זה: המזכירות הפדגוגית;
המו"לים; החוגים לספרות במוסדות להשכלה גבוהה; המוסדות להכשרת מורים; ועד ההורים
המרכזי; אגפי התרבות והנוער ברשויות המקומיות; תיקבע מסגרת תקציבית.
תוכן התכנית לפעולת הסברה ממלכתית מיוחדת לשם מתן תהודה ציבורית עם פתיחת
הפעולה.
המזכירות הפדגוגית תעניק תעודות הערכה למוסדות חינוך שיצטיינו בתחום עידוד הקריאה.

ועדות מחוזיות לקריאה
בכל מחוז תפעל ועדה מחוזית לעידוד הקריאה. בראשה יעמוד מפקח ויהיו בה חברים:
מפקחים, מנהלים, מורים וספרנים במגזרי החינוך השונים, וכן מורים-מדריכים להוראת
הספרות ולעידוד הקריאה.

הוועדה המחוזית תהיה אחראית לביצוע מדיניות "עידוד הקריאה בעידן הטלוויזיה", והיא
תטפח במחוז את הפעולות המתבקשות מההנחיות הכלליות.

ההנחיות הכלליות
תכנית שנתית
כל בית ספר יכין תכנית שנתית שבה יפורטו המטרות והדרכים בחינוך לקריאה
בכל שכבת גיל, החל בטיפוח הקורא המיומן ואבחון המתקשים בהבנת הנקרא
וכלה בחינוך לצפייה אישית מבוקרת בטלוויזיה ויכולת חלוקת הזמן הפנוי
בינה לבין פעילויות אחרות, לרבות קריאה לשם הנאה.

.1
מורה מרכז
בכל בית ספר יעשו פעולות לעידוד הקריאה בשיתוף המורה הספרן ומרכז
הוראת הספרות, כדי שהוראת הספרות תביא לקריאה חופשית, והקריאה החופשית
תשמש בסיס להעמקת לימוד הספרות.
בית הספר יקבל ממרכזי ההפעלה של תכניות הלימודים, מהמדריכים המחוזיים
ומהרפרנטים של המדור לספרות ילדים ונוער, מידע על השתלמויות למורים
לספרות ועל שירותים ארציים לעידוד הקריאה.
המרכזים הפדגוגיים עשויים לשמש מרכזי מורים לעידוד הקריאה ובהם יודגמו
אמצעים אור-קוליים ואחרים למטרה זו, ויוחלף בין המורים מידע על פעולות
ייחודיות, כגון הכתיבה היצירתית, ההמחזה, מועדוני הספר הטוב הקיימים
בבתי ספר שונים.

.2
עתים לקריאה בבית הספר
בית הספר ינהיג עתים לספר ולקריאה בפעולותיו הרגילות, וכן יעשה הדבר
בפעולות חברה ונופש של התלמידים (בקייטנות, ביום שהות ארוך).
תונהג קריאה דמומה של תלמידים בסיפורים ובשירים וקריאת דברי ספרות מפי
המורה בפני התלמידים, כגון "רגע של שיר", סיפור בהמשכים וכו'.
כן ניתן להיעזר בקריאה אמנותית של קריינים מעל גבי הקלטות.
מידע על החומר המצוי בתחום זה ועל מקורותיו ניתן למצוא במדורים השונים
של המדריך לאמצעי הוראה - לשון וספרות - הוצאת המרכזים הפדגוגיים, משרד
החינוך, ירושלים תש"ם, ‏1980.
במסגרת עתים לקריאה ניתן לקיים שיחות ודיונים על ספרים שנקראו על ידי
התלמידים בבית.
אפשר להיעזר בשידורי הרדיו והטלוויזיה הלימודית כגירוי לקריאת יצירות
או לדיון עליהן בעקבות הקריאה והצפייה ו/או האזנה, ויש להכין גם "תשדירי
שירות" לעידוד הקריאה.
תשומת הלב מופנית, למשל, לסדרת שידורים על מחזות.

.3
ספריית בית הספר והספרנים
הספרנים יהיו שותפים לתכנון הפעולה לעידוד הקריאה.
שיחות כיתתיות ושכבתיות להיכרות עם הספרייה ולהצגת ספרים חדשים
יתוכננו מראש במסגרת מערכת השיעורים.
ספריית בית הספר תקיים קשר עם הספרייה ביישוב לשם הסתייעות בשירותיה.
הספרנים יטפחו גישה נאותה גם לתלמיד הפרט במגעו עם הספרייה.
ההורים ישותפו בפעולות לעידוד הקריאה; הם יקבלו מידע על הספרים לקריאה
מונחית וכן על ספרים שיצירות מתוכם מוכללות בתכנית הלימודים, כדי
שירכשו אותם כשי לילדיהם.
ההורים יקבלו הדרכה לשיחות עם התלמידים על ספרי קריאה.
תתקיימנה שיחות משותפות לתלמידים ולהורים על ספרי קריאה.

.4
מפגשי נוער עם סופרים ומשוררים
רצוי להזמין לפגישה עם משוררים וסופרים, שיצירותיהם נקראו על ידי
התלמידים, את שוחרי הקריאה, כפרס על בקיאות ועל הצטיינות בלימוד
הספרות. ניתן לקיים לשם כך, תחרויות בקיאות, חידונים ומשחקים.
תיעשה פנייה אל הסופרים בדבר נכונותם להשתתף בעידוד הקריאה ומה
הדרכים הרצויות להם.
יתקיימו נשפים ספרותיים וערבי קריאה בהשתתפות סופרים ואמנים וכן
אירועים משולבים.

.5
שיח סופרים, מדענים ומנהלים
יתקיימו מפגשים של קבוצות מנהלים עם סופרים ומדענים לבירור מקומם של
הספר ושל המדעים בבתי הספר. במפגשים אלה יבררו את האפשרויות לשתף
אנשי רוח ומדע במערכת החינוך.
.6

ת ג ו ב ו ת
ד"ר גרין הנכבד,
קראתי את נוסח ההצעות לטיפוח תרבות הקריאה אשר העברת אלי. אני מבקש להוסיף נקודה
אחת ולהבליטה: אחת הדרכים החשובות ליצירת הרגלי קריאה היא הקריאה הקבועה בעתונים
וכתבי עת, היוצרים קשר מתמשך עם הקורא. ראוי איפוא להדגיש, הן בספריות והן בבתי
הספר, את חשיבות ההימנות על החותמים והקוראים עתונים וכתבי עת.

שלך בברכה
פרופ' יוסף דן
ראש המכון למדעי היהדות
האוניברסיטה העברית בירושלים


שלום רב,
קיבלתי בתודה את הצעתך בעניין טיפוח תרבות הקריאה, והרי חוות-דעת:
פרטי ההצעה יכולים להיות טובים ומועילים בתנאי שיוברר תחילה מהו הסוג והרמה של
הספרות שאת קריאתה אנו באים לטפח.
מתוך סקרים על נוהגי הקריאה של מתבגרים ומבוגרים מתברר שאחוז אלה אשר קוראים
בזמנם הפנוי "ספרות טובה" הוא קטן ביותר. (ולמעשה, גם ללא סקרים, כולנו יודעים זאת).
אותו אחוז קטן אינו זקוק לפעולות מיוחדות לטיפוח הקריאה. האחרים קוראים, במקרה
הטוב, "ספרות בינונית" כלומר רבי-מכר שעלילתם מרתקת, ובמקרה הגרוע - ספרות קלוקלת
מכל הסוגים.
אין כל סיכוי, לדעתי, לעורר אוכלוסיה זו לקריאת ספרות טובה (ואיננו מתכוונת כאן
לטעוני-טיפוח, אלא גם למרבית המתבגרים בני המעמד הבינוני).
הסיכוי הריאלי היחידי הוא להביא, לפחות חלק מהם, לקריאת "ספרות בינונית". וגם בזה
יהיה הישג חינוכי לא מבוטל.
על כן, לדעתי, יש להקדים לביצוע ההצעה שלך דיון בשאלה: מהם הסוגים והרמות של
ספרות שאת קריאתה אנו רוצים לטפח? ברור לי מתוך בדיקת הגופים והאנשים שיהיו
מעורבים - לפי ההצעה - בפעולה, שהתכוונותם תהיה אך ורק לעידוד הקריאה של "ספרות
טובה". אם כך - זו תהיה ברכה לבטלה.
הצעתי היא לקיים דיון רציני, בהשתתפות אנשים הבקיאים בנושא של נוהגי קריאה, על
השאלה שלעיל. כלומר: מהם הסוגים והרמות של ספרות שאת קריאתה אנו מתכוונים לעודד.
מכאן כמובן יהיו השלכות גם לשאלה: מה צריכה להיות תוכנית הלימודים בספרות בבית
הספר.

ב ב ר כ ה,
לאה אדר
בית הספר לחינוך
האוניברסיטה העברית בירושלים