Home
  education - חינוך





המועדון לעידוד הקריאה


דניה אנזנברג, ספרנית בבית הספר המקצועי תיכון עירוני ד',
ירושלים


ה"מועדון לעידוד הקריאה" הוא פרוייקט הפועל זה שבע שנים, בעיקר במסגרת משרד החינוך,
אך גם, במידה מצומצמת יותר, במסגרת משרד העבודה ובספריות ציבוריות. הפרוייקט הוא
רעיון של ד"ר א' סטנצ'ו, שעובד ושוכלל במסגרת עבודתו במכון סאלד.

אעמוד בקצרה על עקרונות היסוד של מועדון הקריאה, ונתחיל במטרותיו:
יצירת מסגרת נעימה, תרבותית, לבילוי זמן;
.1
מסירת מידע בנושאים הקרובים ללב הנוער, והרחבת אופקים;
.2
פיתוח מיומנות הקריאה;
.3
עידוד קריאה עצמית;
.4
פיתוח רגישות הקריאה.
.5

לאיזו אוכלוסייה מיועד הפרוייקט?
נוער טעון-טיפוח שמאפייניו ידועים לכולנו: משפחות מרובות ילדים, תנאי מגורים
בצפיפות, הכנסה נמוכה ובלתי קבועה, רמה השכלתית נמוכה, העדר תמיכה ועידוד ללימודים
מצד המשפחה.
רקע כזה יוצר נוער שאחריו שלשלת של כישלונות בבית הספר, שיש לו קשיים טכניים
בקריאה וחסרה לו המוטיבציה לעסוק בה (להוציא ספרי מתח, רומנים ובלשים זולים -
המצריכים קריאה שטחית בלבד). למרות כל אלה זהו נוער שצרכיו ככל נוער אחר. קרי,
הצורך להכיר את עצמי, את האחר, את העולם, הצורך בשחרור, באהבה, בחברה, בתכנון
העתיד.
הקריאה תעזור לנוער זה - ולנוער בכלל - למצוא מענה לשאלות ובעיות המטרידות אותם,
לספק סקרנות טבעית, לגלות את אישיותם, להשתחרר מלחצים חברתיים או אישיים וממתחים
וכן לשם בידור. לכל הצרכים האלו ניתן למצוא פיתרונות חיוביים ושליליים. אנו משתדלים
להביא אותם לבחירת הפיתרון החיובי, אך לא מטעמים מוסריים-עליונים, אלא משום שלדבר
ערך וכוח משיכה עבורם. אנו משתדלים להביא אותם לקריאה על ידי הבהרת הקשר של
העניין לבעיותיהם.
הדרישה היסודית מן המדריך והעיקרון הבסיסי של הפעלת המועדון הוא - העדר כל
פורמליות. לפיכך, ההצטרפות למועדון היא וולונטרית, כשאנו בונים לא מעט על ספונטניות
ומשתדלים לגוון את סוגי הפעילויות. אנו משתדלים להפעיל את החברים באמצעות הענקת
תפקידים שונים ועל כך אפרט בהמשך.

אנו בונים הרבה יותר על משמעת פנימית ורצון טוב ופחות על אותה משמעת האופיינית
לכיתה. הפיקוח נעשה באמצעות חיזוקים חיוביים ולא באמצעות ענישה. עלי להעיר,
שההצטרפות לקבוצה היא פעמים רבות מטעמים חברתיים ובהחלט לא בגלל הענין בקריאה.
תפקיד המדריך הוא לקרב את החבר לקריאה בדרכים עקיפות, בלתי פורמליות, בלי להזכיר
פעמים רבות מדיי את המלה "הגסה" - ספר; אלא - באמצעות האזנה לקריאה אמנותית,
משחקים, תחרויות, חידונים ועוד. נעשית כאן פעולה של עידוד הקורא וגירויו על ידי
הקלת הקריאה באמצעות הכרה מוקדמת של הטקסט, בדרכים אחרות.

מועדון הקריאה פועל כמועדון חברים, המצטרפים או עוזבים על פי רצונם. ההצטרפות,
כאמור, היא לאו דווקא מאהבת הקריאה אלא מן הצורך החברתי לבלות; החברות מלווה
במילוי תפקידים, בהשתתפות במשחקים וכד', וכל אלו מביאים לחבר יוקרה, סיפוק, חיזוק
הביטחון ו-רצון לקרוא. בכל הפעילויות השונות הקריאה הוא אמצעי, מכשיר ולא מטרה,
ולפיכך נוצרת המוטיווציה להתגבר עליה, כדי להמשיך הלאה. כמובן, שלא ביום אחד נשיג
זאת ‏1 .

למועדון שתי מסגרות. הראשונה מכונה האולם הפתוח. הכוונה לחדר המועדון, שהוא מקום
שקט, נקי, נעים ומושך, המהווה מסגרת לפגישות. הריהוט בו יסודר בצורה בלתי פורמלית,
ויכלול וילונות, שטיחים, פינה עגולה, עציצים, פרחים וכד'. במידת האפשר רצוי שתהיה בו
פינת מוסיקה (פטיפון + תקליטים ואוזניות), פינת תצוגה של ספרים חדשים ואוסף הספרים
הכללי.

ההעדפה היא להציג ספרים פתוחים רבים ככל האפשר על השולחנות. תצוגה מושכת גורמת
לתלמיד לרצות לעלעל בטקסט, להתגבר על החשש והרתיעה מן הספרים העומדים על המדף
כמו שורות חיילים.

האולם הפתוח - פתוח לכל תלמידי המוסד ויכול להיות מופעל על ידי בעלי תפקידים מבין
חברי המועדון, כאשר המדריך אינו נמצא. הם ימלאו תפקידים, כמו הספרן, אחראי על ציוד
ועוד. בחלק מן המקומות פתוח האולם מידי יום, באחרים - רק במועדים קבועים.

המסגרת השנייה של המועדון נקראת הפגישה השבועית. אחת לשבוע נערכת פגישה של חברי
המועדון בלבד ואז סגור המועדון בפני יתר התלמידים. על פגישה זו נדבר בהרחבה בהמשך.
לפני כן ברצוני להדגיש שוב את הנקודות המהותיות ביותר להפעלת המועדון:
הכרת השיטה והבנתה
מדריך מתאים
אולם קבוע
ציוד מתאים

כמו כן ברצוני להדגיש את תפקידי מנהל בית הספר בהקשר שלנו. חשובה ביותר המודעות
שלו לרעיון עידוד הקריאה ונכונותו לשתף פעולה בבעיות גדולות כקטנות שיתעוררו.
כוונתי, למשל, לקביעת מערכת לימודים כזו שבה יהיו הרבה כיתות חופשיות במקביל, כדי
שיוכלו לבוא למועדון או בחירת מקום מתאים לחדר המועדון, גיבוי כספי במידת האפשר
וכן נוכחות מדי פעם - בעת הפתיחה החגיגית או באירועים מיוחדים אחרים בחיי המועדון.

כאמור, כיוון שהשיטה בנויה על הרבה אי -פורמליות, יוזם כל מדריך באופן עצמאי
פעילויות המתאימות לקבוצה שלו. למרות זאת, יצאו עד כה שתי חוברות (על ידי מכון
סאלד) העוסקות בעבודה במועדון סביב נושא מסוים. האחת עניינה סיפורי אהבה, ובה הצעה
ל-‏13 פגישות סביב נושא זה. האחרת - עניינה סיפורי גבורה ומלחמה, והיא מביאה הצעה
ל-‏17 פגישות. אנו משתדלים לבחור נושא שיהיה אקטואלי ומעניין לחברי המועדון ושתהיה
סביבו כמות סבירה של חומר. סביב כל נושא אנו משתדלים להתקדם בשלבים מסוימים, מן
הקל אל הכבד. החל במשחקי קריאה בתפקידים, עבור למשחקי זיהוי ומשחקי שיחזור ולבסוף
משחקי הערכה.

משחקי הקריאה בתפקידים ‏2 : מיועדים למטרה של אימונים בקריאה בכלל ובקריאה מוטעמת
בפרט. בחלק מהם מצאנו דרכים לעידוד תלמידים ביישניים שיש להם פחד קהל. לדוגמה: (א)
תחרויות קריאה בתפקידים - קריאה והקלטה והאזנה להקלטה; (ב) זהה את הקריין. במשחק זה
מקליטים התלמידים את עצמם במשך השבוע בין שתי פגישות, ובפגישה עצמה על התלמידים
לזהות מיהו הקורא ולהעניק לו ניקוד על אופן הקריאה.

משחקי הזיהוי: מטרתם העיקרית היא לשמש מוטיווציה לעיון חוזר בספר, להוות אמצעי
להעמקה בו וכן לאימונים בקריאה. דוגמאות:
א) בלבול הסיפור - שילובי שיחה בין דמויות מספרים שונים באותו עניין;
ב) מסע על המפה - איתור מקום על מפת העולם, הארץ ותיאור העלילה שהתרחשה בו (למשל:
לפי הספר "סביב לעולם ב-‏80 יום");
ג) משחק פנטומימה - הצגת סיטואציה מתוך הספר;
ד) לי זה מזכיר - איזכור פריטים בעלי משמעות מתוך הספר; על המשתתפים לזהות במה
המדובר.

משחקי שיחזור: גם משחקים אלו משמשים מוטיבציה לעיון חוזר בספר ולאימוני קריאה. הם
מפתחים את הדמיון, לעתים את החוש הדרמתי, מחדדים את איכות הקריאה - תוך שימת לב
לפרטים. לדוגמה:
א) משחק הדמויות: שחזור קטעים שאינם קיימים למעשה בטקסט ואחר כך זיהוים (מחשבותיה
של דלה, גיבורת "מתנת חכמי הקדם" מאת או. הנרי, בזמן שהספרית גוזזת את שערה);
ב) אני יודע מי אתה אך איני יודע מי אני: כל משתתף מקבל כתר ועליו רשום שם של גיבור
ספר. כל אחד רואה רק מה רשום על כתרו של חברו. עליהם לנהל שיחת רמזים כך שיגלו מי
הם.
ג) זה הסוד שלי - במתכונת המשחק בטלוויזיה, אך כמובן שהסוד הוא סודו של גיבור ספר.

משחקי הערכה: זהו השלב המתקדם ביותר בעבודה סביב נושא. גם משחקים אלו משמשים
מוטיבציה לעיון חוזר ומעמיק. הם דורשים כושר שיפוט ומפתחים את היכולת להרהר על
ספר עם סיום קריאתו. לדוגמה:
א. קרנבל ספרים: חברי המועדון מתחלקים לקבוצות וכל קבוצה מנסה "למכור" ספר או
סופר מסוים. יכול להיות באמצעות הקראה, הצגה, דברי שבח וכד'.
ב. משפט ספרותי: האם סקרלט או'הרה ("חלף עם הרוח") אשמה ב: בצע כסף, קידוש האמצעים
למען המטרה, בגידה באחותה?

בנוסף לכל הנ"ל ישנה מערכת ענפה של פעילויות, שאינן משחקים, המשתלבות בפעילות
במועדון; לדוגמה:
א. חידונים (סביב הנושא או ללא קשר).
ב. מצעדים: מצעד הפזמונים - למשל "מצעד פזמוני תש"ח" - אם אנו עוסקים בספרי גבורה
ומלחמה. כל תלמיד מביא את מילות השיר האהובות עליו.
נבחר השיר הפופולרי ביותר.
מצעד הבדיחות - בדיחות סביב הנושא של חיי צבא, בקשר לנושא הנ"ל.
ג. פגישות עם...
ד. ראיונות. החברים מחברים שאלות, יוצאים לראיין, משווים תשובות וכד' (למשל: על
חוויות ממלחמות ישראל, אם זהו הנושא במועדון עתה).
ה. סרטים / סרטונים.
ו. ביקור במוזיאון.
ז. הוצאת עיתון.
ח. הפעלת רדיו פנימי של חברי המועדון לכלל בית הספר.
ט. האזנה לתקליטים.
י. האזנה לתסכיתים. ברשותנו תסכיתים של ‏24 ספרים, מבוצעים על ידי שחקנים מקצועיים
ואלו משמשים בסיס לפעילויות רבות מן הנ"ל. התסכיתים מלווים בתדפיס, וכך נעשה שימוש
בשני חושים בו-זמנית, דבר המקל על ההאזנה, ההאזנה לקריאה אמנותית היא מקור לחיקוי
במשחקי הקריאה, היא מושכת, נעימה ומפתחת רגישות לקריאה אסתטית.

ניסיתי לספר בקצרה על המועדון לעידוד הקריאה; לא סיפרתי כלל על דרכי הקמת
המועדון, קביעת תקנון פנימי של חברי המועדון, בחירת שם, בחירת בעלי תפקידים ועוד
ועוד. בסיכום דברי אנסה רק להזכיר את הקשיים העומדים בפני רוב המדריכים:
קשיים טכניים: מציאת מדריך מתאים; נכונות לשיתוף פעולה של ממש, כנ"ל,
מצד בית הספר; תקציב - המכשור, הפרסים מפעם לפעם, הספרים לאוסף
המועדון (לפיכך רצוי מאוד שיתוף פעולה עם ספריית בית הספר).
קשיים ארגוניים: הקמת המועדון, יצירת הבסיס, יצירת הרגל החברות במועדון
(בגלל ההופעה הוולונטרית).
קשיים בשמירה על רמה: "רמה" כוונתי לגיוון מתמיד בפעילות, בצורך להיות
תמיד מעניין ומשעשע, גמיש, בלתי פורמלי, מעודד, המעקב המתמיד אחר
התקדמות.

כאן נגעתי בנקודה שבוודאי העסיקה רבים מן הקוראים במהלך הקריאה: האם כל זה כדאי?
האם הפרוייקט הצליח? בשנות הלימודים תש"ם ותשמ"א נערך ניסוי מחקרי שהוכיח, בצורה
בולטת, שהרגלי הקריאה של חברי המועדון עולים לאין ערוך על אלו של תלמידים, מאותו
מוסד, שאינם חברי מועדון. חברי המועדון קראו יותר, התמידו יותר וידעו להמליץ על
יותר ספרים (כלומר: זכרו טוב יותר את מה שקראו) מאשר קבוצת הביקורת. במסגרת זו - לא
אוכל להביא נתונים ומספרים מדוייקים, אך הם קיימים.

דומני, שכל מורה שיתעמק יותר בנושא, יוכל למצוא משהו, אם לא את המסגרת בכללותה,
שיתרום לשיעוריו הוא.

המורים המעוניינים יוכלו למצוא חומר הדרכה מפורט בפרסומים הבאים:
סטנצ'יו אליה, הקורא, הקריאה והספרייה. מרכז ההדרכה לספריות ציבוריות,
ירושלים, תשל"ט, ‏206 עמ'.
.1
- , מועדונים לעידוד הקריאה - חוברת הדרכה. מכון סאלד (רח' קולומביה
‏9, קרית מנחם, ירושלים), מאי 1977.
.2
אנזנברג דניה, חוברת הדרכה בנושא: סיפורי מלחמה וגבורה. מכון סאלד,
ינואר 1981.
.3
אפשטיין הדיה, חוברת הדרכה בנושא: סיפורי אהבה, מכון סאלד, ינואר 1981.
.4

הערות שוליים
המועדון פעל בצורה חופשית זו במשך חמש השנים הראשונות לקיומו. בשנתיים
האחרונות, מטעמים שלא נציינם כאן, חלו סטיות מעיקרון יסודי זה בכמה
מקומות. כיום בתי ספר שבהם מופעל המועדון במסגרת כיתתית, כשיעור, תוך
ניסיון לפעול בשיטות המועדון ובדרכיו, גם אם ההשתתפות אינה וולונטרית.
.1
בכל קבוצה יובא רק מספר קטן של דוגמאות למשחקים, מתוך כל אלו שבהם אנו
משתמשים, מפאת קוצר היריעה גם ההסבר להם יהיה תמציתי, ולא יכלול
הדגמה של ממש. אם יהיה בכך עניין ניתן יהיה להרחיב בעתיד.
.2