Home
  education - חינוך





חינוך לזהות יהודית לפי תכנית הלימודים במקרא בחינוך הממלכתי
והממלכתי-דתי והדגמות מחומרי הלמידה בספר עמוס


נתן בכרך, גיליון ‏11

תקציר המאמר

המאמר מנסה לנתח את התפיסה החינוכית דלעיל תוך התייחסות לשלושה
ממדים, שכל אחד מהם קשור להנחה תאורטית שונה:
הזהות היהודית בעיני התלמידים - הרקע התאורטי מבוסס על טיפולוגיה
של תגובות יהודיות שגיבש פרופסור מ' רוזנק (M. Rosenack). מדובר
בעיקר על הגישה ההיסטורית אתנוקרטית, שהמאמר מוצא כי היא
מאפיינת את תכנית הלימודים ואת חומרי הלמידה בבתי הספר
הממלכתיים, ועל הגישה האידאולוגית התאוצנטרית שנמצאה מאפיינת
את חומרי הלמידה בבתי הספר הממלכתיים-דתיים.
.1
המטרות והאמצעים של הזהות היהודית - לטיפול בהיבט הזה השתמשנו
בשלושה מונחים ידועים: נורמטיביות, דליברטיביות ודיסציפלינריות כפי
שפורשו בידי פרופ' רוזנק בספרו Commandments and Concerns.
ספר זה מראה שבתי הספר הממלכתיים מעדיפים בעיקר שילוב של
היעדים והאמצעים של הגישה הדליברטיבית והגישה
המקצועית-אקדמית. בבתי הספר הממלכתיים-דתיים שלטת הגישה
הנורמטיבית, אך יש סימנים לגישות גמישות יותר של השיטה
הדליברטיבית ואפילו לגישה המקצועית-אקדמית.
.2
תהליך ההוראה - ליבתו של ממד זה מתמקדת בתפיסתו של המורה:
הדרכים שבהן הוא מפנים את תכנית הלימודים וחומרי הלמידה ומעבדן
לשם העברה לתלמידיו. המחקר מראה שהגישה השלטת בבתי הספר
הממלכתיים היא שיטת הפרסונליזציה, כפי שהיא נדונה במאמרו של י'
וורצל (Y. Wurtzel) "אנתרופולוגיה של חינוך יהודי". וורצל מקשר את
הצרכים ואת עולמו של התלמיד אל הטקסט. מילת המפתח היא
הרלוונטיות של הטקסט לתלמיד.
.3
עם זאת, בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ננקטת כלפי הטקסט גישה שמרנית,
נורמטיבית ומעשית, אם כי אפשר למצוא בהם קווי פרסונליזציה רבים.

לסיכום נוכל לומר שאף כי השוני בין הגישות שנוקטים בתי הספר
הממלכתיים לבין אלה שנוקטים בתי הספר הממלכתיים-דתיים הוא, כצפוי,
ברור וחד, והדבר מורגש בעיקר בצד הרטורי של תכנית הלימודים (הרקע).
אף שאפשר לגשר על הפער בין המדריך למורה וחומרי הלמידה של שתי
מערכות החינוך, קיים קו אדום שבתי הספר הממלכתיים-דתיים אינם חוצים:
ביקורת המקרא.

למרות הפתיחות המורגשת באחרונה כלפי ממצאים מדעיים ואקדמיים
בתחום הדליברטיבי, נראה שבתי הספר הממלכתיים-דתיים, רובם ככולם,
אינם משתמשים במחקרים מתחום ביקורת המקרא.