Home
  education - חינוך





תהליכים בפיתוח חומר לימודים מקומי


שבח אדן, שמחה מוזס ורבקה עמיעד, גיליון ‏6

תקציר המאמר

הרפורמה בתכנית הלימודים בישראל מתאפיינת ב: ‏1. עבודת צוות; ‏2.
התמקצעות; ‏3. הקמת מרכז ארצי ומרכזים באוניברסיטאות.

דגם זה היה משותף למדינות רבות בשנות ה- ‏60 וה- ‏70 ורבים כינו אותו
"גישת המרכז", והביקורת עליו התפתחה בסוף שנות ה- ‏70 ובשנות ה- ‏80.
הטענה הייתה כי גישה זו גורמת לניתוק המרכז מבתי הספר ולאי-התמקצעות
בקרב המורים.

"תכנית לימודים שבמרכזה בית הספר" נראית בעיני כמה מחנכים כתרופה
לחוליי "גישת המרכז". בין שתי הגישות יש כמה צורות ביניים המבוססות על
פעילות גומלין בין "המרכז" לבין "השוליים".

פיתוח חומרי הלימוד בנושא "העיר שלנו" לתלמידי כיתה ד' הוא חקר מקרה
של פעילות גומלין בין האגף לתכניות לימודים וצוותים מקומיים של מורים.
נושא זה הוא חלק מתכנית הלימודים במדעי החברה. נוסף לקווים המנחים
בסילבוס, פרסם האגף דגם לפיתוח חומרי הלימוד ודוגמה מעובדת. הרעיון
להקמת צוותים מקומיים של מורים הוצע למורים, ליועצים, למפקחים וכן
הלאה.

במהלך השנים נצברו ניסיון ונתונים מפרויקטים מקומיים. מתוך ‏42
פרויקטים נבחרו ‏18 למחקר. במחקר עלו הממצאים הבאים:
מידע על ארגון הצוותים. במרבית המקרים יזמו את הצוותים פקידים
שמחוץ לבית הספר. נדונו המניעים להקמת הצוותים.
.1
תיאור הצוותים לפי גודל, הכשרה, כיתת ההוראה, מתאם הצוות, חלוקת
עבודה בתוך הצוות וכו'.
.2
תהליכי עבודה . התהליכים זוהו ונותחו.
.3
התהליכים ב"צוותים המקומיים" וב"אגף" נמצאו דומים אלה לאלה.
ההבדלים ביניהם נבעו בעיקר מסוג ההכשרה המקצועית של חברי הצוותים,
מכישוריהם של חברי הצוות, מתנאי העבודה, מאיכות הסיוע מן האגף.
הבדלים אלה השפיעו במידה רבה על איכות המוצרים.