Home
  education - חינוך





ספר ומקומו בבית הספר


אריה לוי, גיליון ‏9

תקציר המאמר

המונח העברי "בית ספר" מעיד על הקשר החזק בין תפיסת "בית הספר" לבין
ספרים. קשר זה מיוחד רק לשפה העברית. במציאות קיימים סוגים אחדים
של בתי ספר הפועלים בלא ספרים כלל.

בבואנו לסקור את מקומו של הספר בבתי הספר אפשר להבחין בארבע
תקופות היסטוריות: בתי ספר בלא ספרים, לימוד הספר, לימוד באמצעות
הספר, ולבסוף שימוש בספר כאחת הטכנולוגיות התומכות בלמידה.

בתי ספר בלא ספרים היו קיימים זמן רב לפני המצאת הספר. ההיסטוריון
היווני כסנופון, בספרו קירופדיה, מתאר את פעולתו של בית ספר כזה שבו
התחנך כורש מלך פרס. לפי תיאורו של כסנופון, "הילדים הולכים לבית הספר
ומבלים זמנם בלימוד החוק והצדק [(כלומר, תוך התנסות מעשית)], ....והדבר
הופך להם לטבע כפי שעבורנו [(היוונים)] טבעי לדבר על ילדים הלומדים
אלף-בית."

לימוד הספר: במשך מאות שנים לימדו בתי הספר ידע והבנה של הכתוב
בספרים, כגון התנ"ך, הקוראן או הוודות - ספרי הקודש של ההינדים. לעתים
קרובות הייתה זו משימה קשה משום שהלומד נתבע ללמוד שפה ארכאית
ולעתים שפה זרה ממש. המסורת של לימוד ספרים - והכוונה למספר מוגדר
של ספרי קודש - התקיימה במשך מאות שנים, ודוגמה מצוינת לכך היא
תכנית הלימודים לתואר ראשון בלימוד התנ"ך באוניברסיטת שיקגו.

לימוד באמצעות הספר: הגישה הקטכיסטית הונהגה בידי אוריגן, מאבות
הכנסייה הנוצרית במאה השנייה לספירה. הקטכיסיס הוא ספר שאלות
ותשובות בענייני ההלכה הנוצרית שהלומדים נדרשו לזכור על-פה ולדקלם
לדרישת מוריהם. הלימוד בשיטה זו התמקד בהוראת כללי הלכה דתיים
ודוגמות, אבל בימי הביניים למדו בדרך זו גם דקדוק וחשבון. כך נוכל למצוא
בספרו של פלובר, במאה ה- ‏19, תיאור של אביר צרפתי הלומד את כללי
הצייד מפנקס קטכיסטי.

הספר כאחת מכמה טכנולוגיות המשמשות בלימוד: עם התפתחותן של
הטלוויזיה החינוכית וטכנולוגיית המחשב, הפכו הספרים רק לאחת מן
הטכנולוגיות המשמשות מקור ללמידה או מכשיר למידה. חיוניותו של הספר
בתהליך הלמידה לא קטנה, וקשה לתאר את בית הספר העתידי בלא ספרים
כאחת מן הטכנולוגיות היותר חשובות של הלמידה.