Home
  education - חינוך





פרספקטיבות הוראה ואוריינטציות קוריקולריות של מורים מנוסים
ובלתי מנוסים - מבט על התפתחותו המקצועית של המורה


רות זוזובסקי, גיליון ‏7

תקציר המאמר

המחקר מבקש לעקוב אחרי התפתחותם המקצועית של מורים דרך שינויים
המתרחשים בעיקר במבנים הקוגניטיביים שלהם. הפרספקטיבות
והאוריינטציות של המורים שימשו לייצוג מבנים אלה וכאינדיקציות לצמיחה.
הממצאים מראים שרק שתי אוריינטציות חוזקו במהלך שנות הניסיון:
ההומניסטית-קונסטרוקטיביסטית והחברתית-פלורליסטית. אוריינטציות
אחרות, השמרנית-מסורתית והחברתית-נורמטיבית, פוחתות במהלך שנות
ההוראה, או שקיימת ירידה באמצע הקריירה, ואחריה שוב עלייה.

המגמות דלעיל תואמות את השינויים המתוארים בתאוריות של שלבי
הקריירה (Burden, 1990; Huberman, 1989), את השינויים שמתארים
תאורטיקנים של תהליכי חיברות (Zeichner & Gore, 1990) ואת תאוריית
השלבים של האגו המתפתח, של לובינגר (Loevinger, 1976). נראה שמורים
צעירים וחסרי ניסיון הם יותר קונפורמיסטים בממדי האגו רבים מאשר
מורים ותיקים ובעלי ניסיון. הם נוטים להישמע לסמכות, לתפוס יחסים
בין-אישיים בצורה לא-סימטרית, לאמץ נורמות חברתיות ולראות בידע גוף
סטאטי נתון של עובדות.

נמצא כי האוריינטציה הפלורליסטית, המצדיקה הבדלים אישיים כמו גם
הבדלים אתניים והנותנת הכשר לחינוך המכוון לערכים ונורמות
פלורליסטיים - אוריינטציה כזו צומחת במשך שנים של הוראה. אפשר
להסביר מגמה זו גם בפיתוח האישיות וגם בתהליכי החיברות המקצועי
המתרחשים במהלך שנות העבודה.

פרספקטיבות ההוראה והאוריינטציות קשורים קשר הדוק לחוויות
היום-יומיות של ההוראה, ובכלל זה הפעילות הקוריקולרית. מודעותם של
מורים לגבי דעותיהם מאפשרת להם לבחון את פעולותיהם ולהעריך בצורה
ביקורתית את דרך ההוראה שלהם.