 |
שירי הביטלס: ניהיליזם מוזיקלי או לידר |
 |
מפתח 3 (ינואר 1999): 24-6.
המאמר מציג את שירי הביטלס כקורפוס קנוני של המוזיקה הפופולרית, המכיל בתוכו לא מעט שירים שבהם מיטשטש הגבול בין השיר הפופולרי לשיר האמנותי. לפיכך, טוען המחבר, קורפוס זה ראוי להתייחסות מוזיקולוגית "טהורה" (ולא רק בהקשר סוציולוגי) תוך שימוש בכלים אנליטיים מסורתיים. הוא מדגים זאת בניתוח של מספר שירים (תוך שימוש, בין השאר, בשיטת הניתוח השנקריאנית) ובדיון כללי במאפייני השפה הטונלית של הביטלס. הוא מתנגד נחרצות לתפיסה הרואה בשפה זו (המתאפיינת בהחלשת הכיווניות הטונלית המסורתית) ביטוי לאסתטיקה ניהיליסטית, ומציג אותה כהתנערות מן השבלוניות שאפיינה את מרבית המוזיקה הפופולרית באותה התקופה. בזכות ניסיונם לחדש ולהעשיר את השפה הטונלית, רואה המחבר בביטלס ממשיכים נאמנים יותר של המסורת המוזיקלית המערבית בהשוואה לזרמים במוזיקה האמנותית שניתקו עצמם כליל מן הטונליות. מתוך זווית ראייה זו, המחבר מתנגד לשימוש במוזיקת הביטלס בבתי הספר אך ורק כאמצעי לריכוך התנגדות התלמידים למוזיקה קלסית, וטוען כי יש ללמדם בזכות ערכם המוזיקלי כשל עצמו.
|
