רעיונות מרכזיים

• הגדרת המטרות העיקריות של הוראת כל נושא מרכזי על היבטיו השונים.
  
  
• טיפוח גישות בין-תחומיות הנשענות על מאפיינים תחומיים.
  
  
• תכנון ההוראה, הן מן ההיבט התוכני (כגון צירוף תוכני לימוד המפורטים בנושאים מרכזיים שונים בשכבת גיל מסוימת) והן מן ההיבט ההתפתחותי, כמתחייב מדרישות המקצוע ומהתפתחות התלמידים בגילים השונים.

• חומרים ואנרגיה



• עולם מעשה ידי אדם



• מידע ותקשורת



• כדור-הארץ והיקום



• עולם היצורים החיים



• האדם, התנהגותו, בריאותו ואיכות חייו



• מערכות אקולוגיות ואיכות הסביבה

• גופים חיים או דוממים עשויים מחומרים המצויים בטבע.
  
  
• ניתן לאפיין חומרים ולמיין אותם על פי מקורותיהם, תכונותיהם ודרכי השימוש בהם.
  
  
• האדם פיתח אמצעי מדידה כדי לאפיין חומרים ולזהותם.
  
  
• אפיון חומרים מחייב ביצוע פעולות, כגון מדידה, תצפית, השוואה ומיון.
  
  
• ניתן להשתמש בחומרים למטרות מסוימות על פי תכונותיהם.
  
  
• ישנם חומרים שהם משאבי טבע וישנם חומרים שהם מעשה ידי אדם.
  
  
• האדם מפיק, מעבד ומייצר חומרים כדי לענות על צרכים שונים, כגון מזון, כסות גוף ותרופות. תהליכים אלה כרוכים בהגדרת צורך, בחיפוש פתרונות, בתכנון הפתרון הרצוי, בביצועו ובהערכתו.
  
  
• להפקת חומרים מן הטבע, לעיבודם ולייצור חומרים על ידי האדם יש השפעה רבה על איכות החיים ועל הסביבה.
  
  
• בחירת החומרים המשמשים חומרי גלם לעיבוד ולייצור מוצרים נעשית בהתאם לשיקולים מעשיים ואתיים/הלכתיים שונים, כגון התאמת תכונות החומרים לתפקודם המיועד, כדאיות הייצור, יעילותם של החומרים וזמינותם, השפעתם על הסביבה ועוד.
  
  
• דרכי השימוש של האדם בחומר משפיעות מאוד על התפתחות דפוסי חיים ועל איכות החיים.
  
  
• חומרים שונים (כגון חומרי דלק) מהווים מקורות אנרגיה.
  
  
• קיימים סוגים שונים של אנרגיה (כגון אנרגיית חום ואנרגיה חשמלית).
  
  
• ניצול אנרגיה מאפשר לאדם להגביר את יכולתו בתחומים מגוונים. לדוגמה, ניצול אנרגיית דלק מאפשר להפעיל כלי תחבורה, וכך להגביר את יכולת התנועה של האדם.
  
  
• אנרגיה יכולה להפוך מסוג אנרגיה אחד לסוג אנרגיה אחר. האדם מנצל תופעה זו כדי להפיק אנרגיה הנחוצה לקיום פעולות שונות, וכך לשפר את רמת החיים ואת איכותם (לדוגמה, הפקת חשמל בדרכים שונות לצורך תאורה, חימום או הפעלת מכשירים).
  
  
• תופעות חשמליות ומגנטיות קשורות זו בזו ביחסי גומלין.
  
  
• הזרם החשמלי זורם במעגל חשמלי סגור. האדם מנצל תופעה זו לתועלתו.
  
  
• לשימוש בחומרים ובמקורות אנרגיה יש השלכות על יצורים חיים ועל הסביבה. לצד היתרונות שהאדם מפיק מהשימוש קיימים סיכונים, כגון דלדול משאבים, זיהום סביבתי והפרת האיזון בטבע.
  
  
• האדם פיתח אמצעים וכללים לניצול מבוקר של משאבים, וכן להגנה על הטבע ולשמירתו.
  
  
• לאור ולקול יש תכונות הקשורות בהעברת אנרגיה. האדם מנצל תופעות הקשורות באור ובקול לתועלתו.
  

• בין היצורים החיים ניכר ייחודו של האדם בשאיפתו לפתח אמצעים להגברת יכולתו הטבעית, להתמודדות עם בעיות קיומיות ולשיפור תפקודו ואיכות חייו. זאת תוך הפעלת שיקולים ערכיים ואתיים אחרים.
  
  
• להתפתחויות בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחברה יש השפעות הדדיות.
  
  
• הטכנולוגיה עוסקת בפתרון בעיות ובמענה על צרכים אנושיים של הפרט והחברה.
  
  
• תהליך טכנולוגי מאופיין בתהליכי תכנון ופיתוח של פתרון תיאורטי או פיזי (כגון מוצר או מערכת), החל מאיתור הצורך ועד לתוצר המוגמר.
  
  
• שלבי יסוד בתהליך טכנולוגי: איתור צורך, הגדרת מטרה ודרישות תפקודיות (של מוצר או מערכת), תיכון ותכנון פתרונות אפשריים, בחירת פתרון אופטימלי, בדיקת הפתרון בשלב ניסיוני ושיפורו, מימוש הפתרון, הערכתו ויישומו.
  
  
• תהליך טכנולוגי כרוך בדרך כלל בשימוש בידע מדעי, כגון מבנה חומרים ותכונותיהם, סוגי אנרגיה, מעברי אנרגיה מצורה לצורה ועוד.
  
  
• תהליך טכנולוגי כרוך בהפעלת שיקולים כלכליים, מדיניים, תרבותיים, חברתיים, דתיים, ערכיים, בטיחותיים, אסתטיים וסביבתיים.
  
  
• מערכת טכנולוגית היא מכלול של מרכיבים הפועלים במשותף על פי מטרה מוגדרת.
  
  
• במערכת טכנולוגית המאופיינת על פי תפקודה (ולא על פי מרכיביה בלבד) יש פעולות יסוד של קלט, עיבוד, פלט, בקרה ומשוב.
  
  
• שלבי התהליך הטכנולוגי והפעולות הכרוכות בו מתבצעות באופן מערכתי. הגישה המערכתית תשמש בסיס לתכנון התהליך הטכנולוגי (ולהוראתו).
  
  
• משחר האנושות יש לטכנולוגיה השלכות על התפתחות החברה האנושית בתחומים מגוונים, כגון תקשורת, בריאות, חקלאות, משק ותעשייה, תחבורה, בינוי וסביבה.
  
  
• לטכנולוגיה שנועדה לשפר את איכות החיים, עלולות להיות גם השפעות שליליות, כגון פגיעה בסביבה. עם זאת, ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי למנוע השפעות אלה או כדי לצמצמן.
  
  
• אמצעים טכנולוגיים שהם תוצריה של החברה האנושית, מחייבים התייחסות להשלכות הערכיות הנובעות משימוש בהם.

• מידע הוא גורם מרכזי בפעילותו השוטפת של האדם בחברה המודרנית.
  
  
• יצורים חיים קולטים מידע, מגיבים עליו ומושפעים ממנו. המידע מהווה את הבסיס לתקשורת בין יצורים חיים.
  
  
• הגידול בכמות המידע בשנים האחרונות ומרכזיותו בחברה מחייבים רכישת ידע ומיומנויות לטיפול במידע כמרכיב בסיסי בהשכלתו ובעצמאותו של כל אדם.
  
  
• הטיפול במידע כולל: איסוף, מיון, אחזור, עיבוד, ייצוג, העברה ואגירה.
  
  
• במהלך התפתחות החברה האנושית, האדם פיתח טכנולוגיות שונות לטיפול במידע, כמו אמצעי כתיבה, הדפסה ועד לטכנולוגיות ספרתיות מתקדמות.
  
  
• התקשורת הכרוכה בהעברת מידע באמצעים מגוונים מאפשרת יצירה משותפת של ידע אנושי בקנה מידה עולמי.
  
  
• תקשורת קיימת בין יצורים חיים לבין עצמם ובינם לבין הסביבה הדוממת.
  
  
• התקשורת מהווה צורך חיוני והיא ראויה לטיפוח כצורך חברתי-תרבותי.
  
  
• טכנולוגיות המידע שפיתח האדם לאורך השנים גרמו לשינוי תפיסת מושג הידע. הידע נתפס כיום, יותר מאשר בעבר, בממדים של דינמיות ושל מורכבות והוא בלתי תלוי בזמן ובמקום.
  
  
• לשימוש במידע ובתקשורת יש יתרונות, אך גם מגבלות וסכנות שיש להכירן ולהתחשב בהן.

• כדור-הארץ הוא חלק קטן מעולם גדול הנקרא יקום.
  
  
• כדור-הארץ הוא אחד מתשעה כוכבי-לכת שונים הסובבים את השמש. חלק מהם מוקפים על ידי ירח אחד או מספר ירחים.
  
  
• תנועת כדור-הארץ סביב צירו וסביב השמש גורמת לתופעות מחזוריות המשפיעות על הסביבה ועל התפתחותם והתנהגותם של יצורים חיים.
  
  
• תנועת כדור-הארץ וגרמי השמים משמשת בסיס לקביעת לוח השנה (ימים, חודשים, שנים) ולתכנון פעילויות האדם בחיי היום-יום ובמועדים.
  
  
• כדור-הארץ מהווה סביבה המורכבת ממערכות דומם וממערכות חיים (ביוספרה).
  
  
• בכדור-הארץ מתקיימים יחסי גומלין דינמיים בין המערכות האלה: גיאוספרה, אטמוספרה, הידרוספרה וביוספרה.
  
  
• מעורבותו של האדם בסביבה משפיעה באופן ניכר על יחסי הגומלין המתקיימים בין המערכות השונות של כדור-הארץ, והאדם מושפע מיחסי גומלין אלה.
  
  
• כדור-הארץ הוא סביבת חיים: אוויר, קרקע, סלעים ומים שעל פני כדור הארץ (מערכות דומם) מאפשרים קיומם של יצורים חיים (מערכות חיים).
  
  
• קרינת השמש וחומרים מסוימים המצויים על פני כדור-הארץ (משאבי טבע), הם מקורות אנרגיה ראשוניים המאפשרים חיים.
  
  
• ניצול מבוקר של חומרי כדור-הארץ, המתחשב בגורמים סביבתיים, עשוי להגביל את דלדול המשאבים הטבעיים הנובע מפיתוח טכנולוגי (בתעשייה, בבינוי, בחקלאות ועוד) ולשמר את כדור הארץ כסביבת חיים.
  
  
• במשך ההיסטוריה, בעקבות חקר החלל והיקום, פיתח האדם אמצעים להתמצאות במרחב ובזמן.
  
  
• האדם פיתח אמצעי צפייה, מדידה ומעקב, כלים ומכשירים כדי להכיר תופעות הקשורות במזג אוויר. ראוי להדגיש את הצורך של האדם לחזות את מזג האוויר, כדי לתכנן את פעולותיו ולהיערך לתפקוד בתנאים שונים.
  
  
• לחקר תופעות הקשורות בכדור-הארץ וביקום יש השפעה ניכרת על התפתחות הידע האנושי ועל תפיסתו של האדם את מקומו ואת תפקודו.

• בכל היצורים החיים ניתן לזהות מאפיינים משותפים (מאפייני חיים) בתהליכים בסיסיים מרמת התא ועד לאורגניזם השלם, כגון הזנה, נשימה, גדילה, רבייה, התאמה לסביבה והסתגלות אליה.
  
  
• ליצורים חיים יש צרכים חיוניים המהווים תנאי לקיומם (צרכים קיומיים). צרכים אלה הם: השגת אוויר, מים, מזון ותנאי סביבה מתאימים (טמפרטורה, מחסה) וכן קליטת מידע מן הסביבה וקיום תקשורת בין היצורים לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.
  
  
• אחידות ושונות בעולם החי: ביצורים חיים קיימת אחידות המתבטאת בתהליכי יסוד המשותפים לכל היצורים (חיידקים, פטריות, צמחים ובעלי חיים). עם זאת קיימים הבדלים בין היצורים, והם מתבטאים ברמות ארגון שונות ובהתאמת היצורים לסביבות חיים שונות.
  
  
• בעולם היצורים החיים קיימות רמות ארגון שונות של מורכבות - מן היצורים הירודים ועד לעילאיים.
  
  
• המדרג הביולוגי: תא - רקמה - איבר - מערכת - יצור שלם - אוכלוסיה.
  
  
• קיימת התאמה בין מבנה לתפקוד ברמת האיבר, ברמת המערכת, ברמת היצור וברמת האוכלוסיה.
  
  
• יצורים חיים מקיימים קשרי גומלין עם מרכיביה הדוממים (מים, אוויר, אור) ועם מרכיביה החיים (יצורים חיים אחרים) של הסביבה, הם מותאמים אליה ומשפיעים עליה.
  
  
• שינויים סביבתיים, מעשה ידי האדם, משפיעים על קשרי הגומלין בין היצורים לסביבתם, וכך משפיעים על קיומם, על תפקודם ועל תפוצתם של היצורים.
  
  
• האדם מגדל יצורים חיים ומשתמש בהם למטרות שונות, כגון ייצור מזון, תרופות וכסות גוף. אמצעים שפיתח האדם בתחומי החקלאות, תעשיית המזון, טקסטיל ואחרים, מגבירים את יכולתו להשתמש ביצורים חיים לתועלתו.
  
  
• טיפוח בעלי חיים וגידולם מחייב יחס חיובי כלפיהם, הימנעות מצער בעלי חיים וקבלת אחריות אישית, מוסרית, ערכית וחברתית, טיפול בהם לדאגה לרווחתם, וכן שמירה והגנה על הטבע.
  
  
• למחקר הביולוגי (חקר של מבנים, תופעות ותהליכים בעולם היצורים החיים) נדרשות מיומנויות שונות, כגון צפייה, איסוף מידע, עיבוד מידע והצגתו באמצעים שונים, מעקב אחר גידולם והתנהגותם של יצורים, תכנון וביצוע של ניסויים והסקת מסקנות.

• במבנה הביולוגיה הבסיסי ובתהליכי היסוד המאפיינים את האדם הוא דומה לשאר היצורים החיים. ייחודו של האדם ניכר בהתפתחות התבונה האנושית ובהתנהגות המושתתת על ערכים (כגון קדושת חיים).
  
  
• ההתפתחות הביולוגית של מערכות, מבנים ומנגנונים הקשורים במוח, בעצבים ובחושים בגוף האדם מהווה את הבסיס להתפתחות התבונה האנושית המתבטאת בכושר החשיבה והלמידה, בשימוש בשפה ובתקשורת ובהתנהגות חברתית.
  
  
• משחר האנושות נתפס מקום האדם בעולם החי כייחודי. התנהגותו ופיתוחיו משפיעים על החברה האנושית, מושפעים ממנה ותורמים לעתידה ולהתפתחותה.
  
  
• האדם, כיצור חברתי ונבון, "כבש" את כדור הארץ ולמד להשפיע על גורלו.
  
  
• הגוף בנוי לפי מדרג מבני: אטום - מולקולה - תא - רקמה - איבר - מערכת - גוף. בין המערכות השונות בגוף האדם מתקיימים קשרי גומלין.
  
  
• להתפתחות התבונה האנושית יש השפעה רבה על התנהגותו של האדם בתחום הבריאות. הבריאות היא לא רק מצב של היעדר מחלה, אלא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית שהאדם מטפח כדי לשפר את איכות חייו.
  
  
• תפיסת בריאותו של האדם ואיכות חייו היא אישית ומושפעת מתרבותו, מאמונותיו, מערכיו, מהסביבה שבה הוא חי ומאורח חייו. התנהגויות לקידום הבריאות ואיכות החיים הן פועל יוצא של עמדות במישור האישי, הסביבתי והחברתי. הבנת תפקודן של מערכות הגוף וקשרי הגומלין ביניהן נחוצה כדי לשמור על הבריאות.
  
  
• האדם מקדם את הבריאות באמצעים שונים, כגון חקר גורמי המחלות, פיתוח תרופות וחיסונים, מניעת זיהום ומחלות, הקמת מוסדות ורווחה לסיוע לחולים ולנזקקים אחרים.

• סביבת חיים כוללת מרכיבים דוממים (כגון מים, קרקע, אוויר, אור), מרכיבים חיים (יצורים חיים ממין מסוים או ממינים שונים) ותנאי סביבה (כמו לחות וטמפרטורה). קיימת התאמה בין המבנה והפעילות של יצורים חיים לבין סביבת חייהם.
  
  
• מערכת אקולוגית היא מכלול של מרכיבים חיים ומרכיבים דוממים המקיימים ביניהם קשרי גומלין. קשרי גומלין אלה מתקיימים בין יצורים חיים לבין יצורים חיים אחרים מרכיבים ביוטיים ובינם לבין גורמי הסביבה הדוממים מרכיבים אביוטיים.
  
  
• תפוצתם של יצורים חיים מושפעת משינויים בתנאי הסביבה ובמרכיביה (הדוממים והחיים).
  
  
• שינויים סביבתיים יכולים להיגרם עקב תופעות טבע, כגון בצורת, התפרצות וולקנית, מגפות, וכן עקב פעולות האדם, למשל שימוש במשאבי טבע ודלדולם או ביצוע תהליכים תעשייתיים הכרוכים בפליטת פסולת מזיקה.
  
  
• לשינויים מעשה ידי אדם יש השפעה רבה על תהליכים במערכות אקולוגיות. לאדם יש יכולת ואמצעים טכנולוגיים לצמצם נזקים ולשמור על הסביבה.
  
  
• חינוך לשמירת הסביבה ולטיפוחה מחייב פיתוח הבנה, מודעות, אחריות אישית וחברתית, כללי התנהגות, ערכים ועמדות כלפי הצורך לשמור על הטבע ולהגן עליו.